"קו הרכבת לאילת יהיה פוליסת ביטוח אם יתעוררו בעיות בתעלת סואץ", הכריז בשבוע שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ואולם, מועד תחילת הביטוח אינו נראה באופק. ל-TheMarker נודע כי למרות החלטת הממשלה לקדם את הפרויקט במהירות - משרדי האוצר והתחבורה עדיין לא העבירו את תקציב התכנון, שנאמד ב-10 מיליון שקל.

תקציב התכנון מתעכב אף שחלפה שנה מאז שאושר בממשלה, ולמרות פניות מינהל התכנון בנושא. כתוצאה, לא נשכר עדיין הצוות שאמור להתחיל בתכנון הפרויקט - ולמעשה, פיתוח הפרויקט לא התקדם זה כשנה.

לפני שנה אישרה הממשלה את תוכנית נתיבי ישראל לרישות ישראל בעשור הקרוב במסילות ובכבישים חדשים במתכונת מצומצמת. בעקבות התנגדות האוצר, נגרע מהתוכנית מימון פרויקט קו הרכבת לאילת - שהיקפו המשוער הוא 6-7 מיליארד שקל - אך אושר תקציב לתכנונו בהיקף של כ-70 מיליון שקל. מדובר בפרויקט להנחת מסילת ברזל כפולה מנחל צין עד אילת, באורך של כ-170 ק"מ. באחרונה אף פירסם משרד התחבורה בקשה בינלאומית לקבלת מידע (R.F.I) לביצוע הפרויקט במתווה זכייני.

למרות ההחלטות והכרזות השרים - מתברר כעת כי התכנון כלל לא החל. במכתב פנימי ששיגרה לפני שלושה חודשים מתכננת מחוז דרום של משרד הפנים, האדריכלית אליסיה סיבר, כתבה כי לצורך תכנון הפרויקט יש להקים צוות מקצועי ייעודי, שיעסיק שורה של בעלי מקצוע, כמו יועץ סביבתי, אדריכלי נוף וגשרים ויועצי תנועה וכבישים.



העסקת היועצים נדרשת בין היתר מאחר שטרם התקבלה החלטה חד-משמעית לגבי הגדרת הפרויקט ותכליתו, בין היתר אם מדובר ברכבת נוסעים או מטענים בלבד, על כל השלכותיה הנוגעות לפיתוח העתידי של הנמל הימי, שדה התעופה בתמנע, כריית מנהרה תחת אילת, חשמול הפסים ובניית תחנות נוסעים. כמו-כן, נדרש צוות התכנון להחליט על תוואי הרכבת, בחינה של תוואי מסילות נוספות עתידיות באזור ומיפוי רגישויות סביבתיות.

ללא שירותי דיור ולוגיסטיקה (ריהוט ומשרדים), ולפי תעריף החשב הכללי - והערכת שעות ההעסקה שצוינו במכתב (360-1,700 בשנה) - מדובר בעלות של 3.5 מיליון שקל בשנה. בהנחה שתהליך התכנון יהיה מהיר ויימשך שלוש שנים, מדובר בתקציב של 10.5 מיליון שקל. שירותיהם של מרבית בעלי מקצוע אלה יידרשו גם לליווי התוכניות המפורטות בהמשך, ועלות זו מוערכת במיליון שקל נוספים בשנה. ואולם, חרף מכתב זה - והצורך בשכירת שירותי היועצים כדי לקדם את הפרויקט - התקציב לא הועבר, והצוות לא הוקם.

מסילת הרכבת לאילת כבר הוכרזה בעבר כפרויקט תשתית לאומי וקודמה בוועדת התכנון לתשתיות לאומיות (ות"ל) - אך באחרונה הוחלט להוציאה ממסלול ות"ל, ולהעביר את התוכנית למסלול אישור מחודש בוועדת התכנון המחוזית.

לפי תוכניות משרד התחבורה, זמן הנסיעה של הרכבת מתל אביב לאילת יסתכם בשעתיים וחצי ולאורך תוואי זה יוקמו שמונה תחנות רכבת - בחצבה, במרכז ספיר, בפארן, ביהל, ביטבתה, בתמנע (בסמוך לשדה התעופה החדש שמתוכנן במקום), בשחורת ובאילת. מבדיקות שערך אגף תכנון כלכלי במשרד עולה כי תנועת הנוסעים לאילת מסתכמת כיום בכ-8 מיליון נוסעים בשנה. על-פי התחזיות צפוי מספר הנוסעים ברכבת להגיע ליותר מ-3.5 מיליון נוסעים בשנה.

כמו-כן, ציין המשרד כי מסילת הרכבת העתידית תשמש גם להובלת מטענים מנמל אילת ישירות לאזור המרכז. מדובר בעיקר בכימיקלים ובדשנים שישונעו מאזור הנגב וים המלח ישירות לנמל אילת בדרכם לחו"ל, וכן בכלי רכב מיובאים, המשונעים כיום באמצעות משאיות. תנועת המטענים מאילת ואליה מסתכמת כיום בכ-2.5 מיליון טונות כימיקלים ובכ-140 אלף כלי רכב בשנה.