בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (ד', 9.3.11) את איבראהים טמטאווי בהריגת השוטר רס"מ יגאל כהן, לאחר שדרס אותו למוות במרץ 2008. טמטאווי זוכה מחמת הספק מרצח בכוונה תחילה של כהן.
על-פי כתב האישום, טמטאווי ומחמד חרניק, בדואים מהנגב, גנבו כבלי חשמל במצפה רמון ונסעו במכוניות הטויוטה של טמטאווי לכיוון היציאה הצפונית מהעיר.
סמוך לשעה 23:00 הגיעו כהן ומתנדבי המשמר האזרחי לכביש 40, ביציאה הצפונית ממצפה רמון לצורך ביצוע פעילות אכיפה משטרתית, כשהם נוסעים בניידת שבה נהג המתנדב ולדיסלב שישקין. כהן שהה מחוץ לניידת לצורך ביצוע פעולות האכיפה, כשהוא לבוש במדים, אפודה משטרתית זוהרת וכובע משטרתי. הוא והמתנדבים התמקמו על קטע כביש ישר, מואר היטב, שהמהירות המותרת בו היא 70 קמ"ש.
עם התקרבותו מכוניתו של טמטאווי, הורה כהן לשישקין להפעיל את האורות הכחולים שעל גג הניידת, נעמד באמצע הכביש ואותת בידיו לנאשם לעצור. טמטאווי האיץ את מהירות הרכב והיטה את הרכב שמאלה לעבר כהן. כאשר זה החל להימלט, טענה המדינה, האיץ טמטאווי את מהירותו, עבר לנתיב הנגדי ופגע ברכבו בכהן.
השמשה התנפצה וטמטאווי הוסיף לנסוע צפונה, במהירות 93 קמ"ש לפחות, כאשר כהן צמוד לשמשה הקדמית. הוא היטה את רכבו לימין ולשמאל, עד שכהן הופל על הכביש ונהרג במקום.
למרות שבית המשפט קיבל את עמדת המדינה לגבי השתלשלות האירועים ודחה מכל וכל את גירסתו של טמטאווי, הוחלט כאמור לזכותו מחמת הספק מרצח. לדברי סגן הנשיא,
ברוך אזולאי, עדיין נותר ספק האם טמטאווי פעל על-מנת להבטיח בריחה או הימלטות מעונש דווקא בשל הכבלים הגנובים שהיו במכוניתו - אחד היסודות הנפשיים על פיהם ניתן להרשיע ברצח.
עוד אמר אזולאי, כי ספק האם המחוקק התכוון לעבירה כמו גניבת הכבלים, כאשר קבע את הקשר שבין ההימלטות מעונש לבין מעשה רצח. לדעת אזולאי, סביר יותר להניח שהכוונה הייתה לעבירות חמורות כמו שוד או גרימת חבלה חמורה.
"יש אפשרות שהסעיף אינו מתאים לסיטואציה בענייננו, כי אם נועד למצבים כמו ירי תוך כדי ביצוע שוד, על-מנת להימלט, או גרימת מוות באמצעות ירי בהמשך לפריצה וגניבה, אף אם היורה לא התכוון לגרום למוות, אך יכול היה לצפות לתוצאה הטבעית של מעשהו מעצם השימוש בכלי ירי במצב דברים זה, באופן שנתקיימה בו המודעות הנדרשת לצורך הרשעה ברצח", אומר אזולאי.
