שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר עדנה קפלן-הלגר, גזרה (יום ג', 1.7.03) על אתי אלון, לשעבר סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק למסחר בתל אביב, 17 שנות מאסר בפועל ו-3 שנים על תנאי, וכן קנס בסך 5 מיליון ש"ח. על אביה של אתי, אביגדור מקסימוב, נגזרו 6 שנות מאסר בפועל ומיליון ש"ח קנס.
דרמה גדולה היתה בבית המשפט, בעת הקראת גזר הדין. אולם הורשו להיכנס עשרות צלמים ועיתונאים, וגם לקוחות רבים של הבנק, שהפסידו את השקעותיהם, נכחו בו. על-אף ששמרה על חזות קרה במהלך כל משפטה, עם הישמע גזר הדין, מיררה אלון בבכי והתעלפה בבית המשפט. משפחתה של אלון החלה להתעמת עם הצלמים שהיו במקום, וחלק מהנוכחים הורחקו אל מחוץ לאולם.
[גזר הדין המלא, ראו קישור]
זהו העונש החמור ביותר שנגזר בישראל על אישה בגין עבירה של מעילה. התובע, עו"ד עידו דרויאן, אמר כי זוהי המעילה בהיקף הגדול ביותר שבוצעה אי-פעם בבנק בישראל.
השופטת קפלן-הגלר אמרה בגזר הדין, המשתרע על-פני 40 עמודים:
"הרהיבה הנאשמת וביצעה, במשך חמש שנים לערך, עבירות גניבה למאותיהן, כמו גם עבירות אחרות נמנות, באלפיהן, לצידן, לכיסוי עבירות הגניבה. גניבות, על עבירות אחרות; עבירות זיוף, מרמה, הפרת אמונים, רשום כוזב במסמכי תאגיד ושאר עבירות נמנות.
"זאת - כביכול קופת הבנק קופתה היא, לשמושה, לסיפוק צרכיה, סיפוק צרכי מקורביה (הכוונה בעיקר לאחיה, עופר מקסימוב, שמשפטו מתנהל בימים אלה אצל השופט שלי טימן - נ.ש.) ובראשם אחיה לדם ולפשע". עם זאת, ציינה השופטת כי אלון גם נטלה כספים לכיסה. השופטת הדגישה כי מדובר "בסכומים אדירים אשר העין לא מאמינה למקראם".
באשר לבקשת הרחמים של אלון ואביה על ילדיה, אמרה השופטת, כי לאלון ואביה היתה מודעות מלאה למעשיהם; אלון הקריבה את התא המשפחתי למען ערכים מעוותים; היא יכלה לעצור את גלגל הפשע, אולם "לא עצרה היא הגלגל מליסוב אלי פחת".
"אליה ואל אביה אשר לא ריחמו בזמן אמת על ילדיהם אלו. אשר המשיכו ופעלו בדרך הרעה; והיא, בתפקיד אימון ראשון במעלה - לא ריחמה על לקוחותיה, על ילדיהם, בני זוגם, כלל משפחתם, בפגיעתה הנוראה בהם ובבנק".
השופטת מציינת כי אפילו חופשת לידה לא לקחה אלון, מחשש שגניבתה תתגלה: "במשך חמש שנים, למן מרס 1997, יום יום, שבוע שבוע. זאת - כאשר גם חופשת לידה, בהיוולד בנה השני, בן חמש היום, מי אשר על נפשו ונפש בכורה בן התשע, מתחננת היא היום - לא העזה לקחת, פן יחשף קלון מעשיה; פן תשזוף עין מקרית גניבות ושאר פליליות מעשיה/עבירותיה".
"וכי מה אמר לה כביכול, אותו עופר?"
השופטת דחתה את טענת הסניגור, לפיה יש להקל בעונשה של אלון, מאחר ונקלעה לסיטואציה מיוחדת, ושאלה: "וכי מה? מה אמר לה, כביכול, אותו עופר? אותו אח, המהמר הכבד, בעל החובות, הנוכח נפקד במשפט זה? מתי אמר? באיזו דרך? אותו עופר אשר הובא להעיד במהלך הוכחות כעד הגנה והוחזר מבלי שמיעתו".
הקנס הכספי
השופטת קפלן-הגלר ציינה כי אלון לא השיבה את הכספים שגנבה, ולא ברור מה עלה בגורלם, אולם בהיקש מפסק דין אחר, עונש המאסר "אין הוא מצדיק שחרור גמור מעונש כספי כלשהו... אלא גם בהתחשב עם הנזק שנגרם. העבירות בהן הורשע המערער נסבו על פעילות פיננסית דווקא, ומבחינה זו, הוספת עונש כספי היא בוודאי סנקציה הולמת...".
"אין אני רואה מנוס, לא מבחינת הצדק ולא מבחינת יעילות הענישה, מלהטיל עליו קנס כסף, על אשר ישב על קופות הציבור ומילא כיסיו כסף לא לו. ישב נא שארית ימים ויעבוד למען קופות הציבור המרוקנות".
האב לא היה רק שליח אלא שותף מלא
באשר לאביה של אלון, אביגדור מקסימוב, קבעה השופטת כי הוא היה שותף מלא, "כמבצע בצוותא. חפצו. חלקו בתוכנית הפלילית. האינטרס אשר לו,כנמנה בהכרעת הדין. לא שליח הוא, כטענת סניגוריה; לא מי אשר "תרומה טכנית" תרם לבצוע. הוא - מי אשר חמש שנים שותף פעיל הוא, עת נקרא לדגל הפשע, בעבור בנו מחמלו".
יחד עם זאת, מאחר ו"אין ספק, כי חלקו של הנאשם (האב) פחות הוא מחלקה של נאשמת (הבת)", ולאור מצבו הבריאותי, מצאה השופטת לנכון להקל מעט בעונשו של האב.
היכן היו שלטונות הבנק?
בסוף גזר הדין, "דקה בטרם סיום", מביעה השופטת פליאה:
"היכן היו שלטונות הבנק? היכן היה הפיקוח הפנימי בבנק? כיצד התאפשרו להן פעולותיה של הנאשמת? ההלוואות הפיקטיביות? הרישומים הכוזבים? הצ'קים הבנקאיים המזוייפים אשר קלונם ניכר על פניהם כראיתם בנספחי הכרעת הדין? כיצד טחו עיניהם מראות? כיצד לא בדקו חמש שנים פנימה בבנק? כיצד לא נקטו באמצעי זהירות? כיצד קרס לו בנק למסחר בפעולותיה של נאשמת פנימה ואין פוצה פה ומצפצף כל העת, כדי בזיון וקצף".
בסיום ההקראה, אמר התובע, עו"ד דרויאן, כי מעורבותה של הנהלת הבנק ממשיכה להיחקר, אולם לא ברור אם החקירה תניב כתבי אישום נוספים. אחד מסניגוריה של אלון, עו"ד יהושע רזניק אמר: "למרבה הצער, לאכזריות לא מבוטלת של המערכת כלפי אתי אלון. נכון, המעשים היו חמורים מאוד, ועל זה אין חולק. אבל כשבאים לגזור עונש בשורה התחתונה, אני חושב שהעונש הזה חרג כמעט מכל פרופורציה. היא כמעט גזרה עליה מאסר עולם", והודיע כי יערער לעליון על חומרת העונש.
בשלב הטיעונים לעונש ביקש התובע, עו"ד עידו דרויאן, לגזור על אלון למעלה מ-20 שנות מאסר, וכן קנסות ופיצויים, ועל אביה ביקש לגזור 10 שנות מאסר. הסניגורים של השניים, עו"ד יהושע רזניק ויעקב שקלאר טענו, כי העונש המבוקש על-ידי התביעה הוא חמור יותר ממאסר עולם, ובשל הנסיבות המקלות, ביקשו לגזור עליה רק 7 שנות מאסר.
בין היתר, ציינו הסנגורים את העובדה שהנאשמת היתה כלי שרת של אחיה עופר ואביה, וכי היא עשתה "שירות" כדי לחלץ את אחיה מאנשי השוק האפור.
האישום העיקרי: גניבת 254 מיליון ש"ח במשך 5 שנים
כזכור, בחודש מרס השנה הורשעה אלון בגניבת כרבע מיליארד ש"ח מהבנק למסחר. אלון ואביה, אביגדור מקסימוב, הורשעו בעבירות רבות של קשירת קשר לביצוע פשע, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אלון הורשעה גם במרמה והפרת אמונים, זיוף, ורישום כוזב במסמכי תאגיד, לאחר שהודתה בהן בעסקת טיעון; עם זאת, זוכתה אלון מעבירה של שיבוש הליכי חקירה ומשפט.
אביה של אלון, אביגדור מקסימוב, הורשע בגניבה על-פי הודאתו בסכום של 1.7 מיליון ש"ח, ומעבר לכך במיליוני ש"ח נוספים, אותם גנב במשך כחמש שנים.
אלון ואביה אף הורשעו בעבירות של הלבנות הון, אולם בחודש מאי השנה, זוכו זיכוי טכני בשל טעות של הפרקליטות, שלא נתנה דעתה לכך שהאישום צריך להידון בפני 3 שופטים ולא דן יחיד, כפי שהיה בפועל.
בהכרעת הדין, שהתפרשה על-פני 108 עמודים, כינתה השופטת קפלן-הגלר את אלון, אחיה ואביה "שלישייה בלתי קדושה". אתי אלון היתה, לדברי השופטת: "תרנגולת פלאית פלילית שהטילה ביצי זהב".
עיקר גניבותיהם של השלושה נעשו בעזרת שיקים בנקאיים, שהוצאו והודפסו לפי בקשתו עופר מקסימוב, שעסק בהימורים, שגם משפטו מתברר בימים אלה.
ת.פ. 40182/02 מדינת ישראל נ' אלון אתי ואח'