המנכ"ל והיועצת המשפטית <br>זייפו פרוטוקול חברת גילעד

ישיבת הדירקטוריון של גילעד התקיימה ביום 8.8.07, לאחר שזמן קצר קודם לכן התקיימה ישיבת ועדת הביקורת. בפני הדירקטוריון, בראשו עומד אברהם פומרנץ, הוצגה העסקה בקווים כלליים, כפי שאלה גובשו במו"מ שניהל בעיקר המנכ"ל, רו"ח זילברברג, יחד עם עו"ד מאורה טייטלר, המשמשת יועצת משפטית חיצונית. לשני אלה עוד נשוב המשך.

חברי הדירקטוריון התבקשו לאשר את העסקה בהיקף 100 מיליון שקלים, מבלי שהוצגו בפניהם הצעות ממתמודדים נוספים. לא הוצגו בפניהם יתרונות המכירה להראל - לעומת גורמים אחרים; ואף לא נמסר לחברי הדירקטוריון מידע מלא על המו"מ שהתקיים מול הראל. במילים פשוטות: חברי הדירקטוריון התבקשו לשמש חותמת גומי, והם אכן נוצלו למטרה זו, וגם התבקשו ואישרו טובת הנאה חריגה ומוזרה למנכ"ל רו"ח זילברברג, בדמות שכר חודשי מחברת הראל, בסכום של 100 אלף שקלים לחודש למשך 10 שנים. ותמורת מה? תמורת ייעוץ ואי-תחרות, כביכול...

בסופו של הדיון הקצר, ולאחר שאלות ותשובות קצרות שהועלו, עברו חברי הדירקטוריון להצבעה. פומרנץ (יו"ר):

• "מי בעד מכירת גילעד ב' וקופות הגמל וההשתלמות תמורת 100 מיליון שקלים, בכפוף לכל הנאמר ונכתב בפרוטוקולים ובהסכמים בהתאם לפרוטוקול?".

ההחלטה התקבלה פה-אחד.

• "מעלה להצעה את נושא העסקת רו"ח יעקב זילברברג כיועץ ב-100 אלף ש"ח + מע"ם לחודש בהראל, במקביל להקטנת שכרו ב-50% בגילעד".

ההחלטה התקבלה פה אחד.

עו"ד טייטלר נטלה חלק פעיל במהלך הדיון, והיא שהשיבה, למעשה, לחברי הדירקטוריון על שאלות שהציגו. בעסקה זו היא אחת הנהנות משכר טירחה הנאמד בכמיליון שקלים. עו"ד טייטלר היא זו שהציגה, באופן מעוות, יש לומר, את הגמול המדהים למנכ"ל רו"ח זילברברג, והיא המעורבת, יחד עם המנכ"ל, בהצגה הכוזבת בפני הדירקטוריון ומאוחר יותר בזיוף הפרוטוקול. פשוטו כמשמעו. וכיצד עשו זאת?

הישיבה התקיימה, כאמור, ביום 8.8.07. מייד לאחר מכן החלו השניים - זילברברג-טייטלר, בפיברוק הפרוטוקול הרשמי. השניים פנו שוב ושוב לכמה מאורגני החברה, ובצוותא-חדא שיכתבו את הפרוטוקול, הוסיפו נוסח החלטה ובו שישה סעיפים שלא היה ולא נברא (במקור), כולל תיקון מהותי ביותר שהוסף. המילים שהוספו להחלטת הדירקטוריון, אחרי המשפט המתייחס לגמול שיקבל רו"ח זילברברג מהראל במשך 10 שנים בסך 100 אלף ש"ח לחודש: "... ובכלל זה הקדמת תשלומים".

משמעות הדבר: רו"ח זילברברג יוכל לקבל מהראל את התשלומים החודשיים בתשלום אחד או בכמה מנות גדולות, ולאו-דווקא תשלומים חודשיים במשך 10 שנים. במילים אלה, שהוספו כאמור - ולא הועלו ו/או אושרו במקור בישיבת הדירקטוריון - מנסים השניים לייצור מצג, כאילו דירקטוריון גילעד אישר לרו"ח זילברברג הקדמת תשלומים. הקדמה שכזו כמוה, למעשה, מתן אישור לקבלת עמלות בגין תיווך וסיפסור בנכסי גילעד.

הפרט המהותי הנ"ל - מתן הכשר ל... "הקדמת תשלומים", חושף, למעשה, את העסקה האמיתית: רו"ח זילברברג, הנחשב לאיש הדומיננטי ביותר בגילעד, "יסדר" את העסקה להראל, וזו תעניק לו תשלום בסכום כולל של 3 מיליון דולר. וכדי שניתן יהא "להחליק" זאת בדירקטוריון גילעד, מובא הסכם ההתקשרות על-ידי זילברברג ועו"ד טייטלר משל מדובר בחוזה העסקה ארוך טווח (120 חודשים, 100 אלף שקלים לחודש - סך-הכל 12 מיליון שקלים), תמורת ייעוץ והסכם אי-תחרות. כדי להכשיר זאת בפני הרשויות ובפני כל מי שייחשף לפרוטוקול, מפוברק כאמור פרוטוקול ישיבת אישור העסקה, ולאחר מכן, בישיבה הבאה, מובא הפרוטוקול המשופץ לאשרור הדירקטוריון.

ייאמר כאן, כי אם אכן עסקינן בתשלום עמלה בגין תיווך, כפי שהדבר מתברר למעשה, הרי שהדבר נוגד את החוק - האוסר על בעל תפקיד בחברה לפעול תוך ניגוד עניינים. וכאן עולה השאלה: עד כמה השפיע ההסכם האישי של רו"ח זילברברג עם הראל - להשתדלות שלו למכירת גילעד ב' דווקא להראל, ולא לגוף אחר; והאם ההסכם האישי והנדיב שלו זכה, מסביר מדוע המנכ"ל הכל-כך מוצלח לא פעל, יחד עם יושב-ראש חברת גילעד, להשגת מחיר טוב יותר עבור עמיתי הקופות-קרנות.

ההסכם הוגש לאישור הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ועד עתה טרם ניתנה החלטתו. במקביל לזאת, גורמים מסויימים ורציניים החלו להתעורר. אחד מהם הוא מבקר הפנים בקרן הפנסיה גילעד, רו"ח עזגד פרוינד. במכתב מיום 2.9.07 הוא ביקש לזמן את ועדת הביקורת, על-מנת לדון באי הסדרים ובממצאים שגילה, אך רו"ח צבי מצקביץ, המשמש יו"ר ועדת הביקורת, לא מיהר - הישיבה התקיימה רק ביום 11.11.07. היינו: כשלושה חודשים לאחר שהעסקה בוצעה.

הדובר המרכזי בישיבת ועדת הביקורת היה רו"ח פרוינד ודבריו מדברים בעדם. למרבה הפרדוקס, הדיון כולו מתנהל כאשר בחדר נוכח גם המנכ"ל, רו"ח זילברברג, וזאת לאחר שמקורבתו, עו"ד טייטלר, קבעה ש"אין צורך שיעקב יצא מהדיון". נציג להלן את חילופי הדברים בינו לבין כמה ממשתתפי הישיבה:

• פרוינד -

הייתי נוכח בישיבת ועדת הביקורת אשר התקיימה ב-8.8.07 ויצאתי ממנה המום. בדיון שארך כ-60 דקות, ללא ניירות עבודה, ניירות הכנה, או כל חומר כתוב אחר, מאשרים עסקה בסדר גודל של 100 מיליון שקלים.

חוק הביקורת הפנימית מחייב את מבקר הפנים לבדוק בין היתר "אכן פעולות בגוף בוצעו מבחינת נוהל עסקים תקין".

ימים מספק לאחר הישיבה עברתי על פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מיום 8.8.07 בו אושרה עסקת המכירה ונתקלתי בשלוש נקודות אשר לעניות דעתי אינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין:

לא נערך ולא מצאתי חומר כתוב בדבר הגופים אליהם פנו. אצטט מפרוטוקול הישיבה: "מספר הגופים הפוטנציאליים שנשארו קטן ביותר ועם רובם נוהל מו"מ. סוף ציטוט. למה נוהל מו"מ עם רובם ולא עם כולם? אין פרטים על גופים אלה ומה היו הצעותיהם, ואין כל חומר כתוב בדבר המו"מ שנוהל, ואז אני כמבקר איך אוכל לתת גושפנקא לכך שהדבר נעשה בנוהל עסקי תקין, כפי שנדרש מהמבקר בחוזר הממונה על הביטוח והחיסכון בדבר ביקורת התקשרויות עם צדדים קשורים.

בישיבה הנ"ל של הדירקטוריון, דובר על הצורך בסודיות ועל דרישת הראל שהדבר לא יודלף. למה העמימות הזו? הרי בתקופה האחרונה היינו עדים להרבה כתבות בעיתונים על מו"מ שמנהלת חברה זו או אחרת לרכישת קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות ויסולח לי אם אהיה בבחינת חושד בכשרים. אולי הסודיות הרבה, שנדרשה על-ידי הראל, היא למנוע מידע שגילעד עומדת למכירה ויקומו מתחרים אחרים.

בהחלטת הדירקטוריון בדבר שכרו של המנכ"ל, נאמר ששכרו החודשי יהיה 100,000 שקלים בתוספת מע"ם, ובכלל זאת: "הקדמת התשלום". הסיפא של סעיף זה טעון לדעתי הבהרה. קשה לי לתאר שתוספת מילים אלה באה לאפשר לדוגמה תשלום מקדמה חודשית.


משפטית, נותנת תוספת זו כיסוי לאפשרויות שונות של תשלום השכר, ייתכן גם שבמסגרת הקדמת תשלומים תקדים הראל ותשלם מראש 12 מיליון שקלים, ואז נשאלת השאלה אם אין לראות בזאת עמלה או תיווך - דבר שאינו בטוח אם מותר לפי החוק.

המו"מ עם הראל נוהל גם על-ידי מי שיש לו נגיעה אישית בהסכם. בסעיף 154 של חוק החברות נאמר: "נושא משרה חב אמונים לחברה... ובכלל זה יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. אינני משפטן, אך הסעיף לפי הפשט, מדבר בעד עצמו.

לסיום - תהיה עמדתכם אשר תהיה, בכל מקרה שמח אני להציג את הנושא בפניכם. והיה ותגיעו למסקנה כי טועה אני וכל אשר העליתי אכן תואם את החוק ועונה על סדרי מינהל תקין, כי אז תקבל העסקה "הכשר למהדרין". ואם תגיעו למסקנה שדברי נראים לכם, גם אז אשמח שביצעתי תפקידי כנדרש ממני בחוק. תודה.

• רו"ח מצקביץ -

להערת המבקר בנושא חומר ולימוד מוקדם לקראת הישיבה, אני אביא הצעה לקבוע נוהל חדש בוועדת הביקורת בנושא זה. נפלנו בפח ובגלל קוצר הזמן לא נכנסנו לדיון מעמיק בנושאים שעלו לדיון.
[...]
נושא נוסף הוא האפשרות לקבל את כל השכר בפעם אחת אינו נראה טוב, וצריך למצוא פתרון אחר, כמו למשל "מצנח זהב", וזה גם מקובל על יעקב לפי שיחה בינינו, קיימת גם אפשרות לקבלת אופציות.

• א. פומרנץ -

בישיבת הדירקטוריון עלו ארבעה גופים שאיתם ניהלנו מו"מ, ובהם חברת הפניקס, הצעת האקטואר יעקב אנטלר ועוד. היה פער עצום בין ההצעות, לבין זו שהציעה חברת הראל. [את] כל האחריות בנושא ניהול המו"מ אני לוקח על עצמי. אני הייתי מעורב במו"מ יחד עם עו"ד טייטלר ולא יעקב.

• עו"ד טייטלר -

נושא הסודיות היה קשור בחלק הפורמלי של הודעה לבורסה על-ידי חברת הראל הנסחרת בבורסה. יאיר המבורגר אמר לי אישית שלא ידלוף החוצה הסכום של 100 מיליון שקלים. חברי הדירקטוריון קיבלו מידע מפומרנץ. בנושא מכרז, לא הולך כאן ואין כל חיוב בכך. כתבתי על-כך חוות דעת ליו"ר הוועדה רו"ח צבי מצקביץ והחומר נמסר לחברים. לא מובנת האפשרות שעלתה היום לתקן את החוזה שנחתם.

בנושא העסקתו של יעקב בהראל, יאיר המבורגר ביקשו למישרה מלאה.
בתשובה להערת אחד הנוכחים על נוכחות המנכ"ל בדיון, אין צורך שיעקב יצא מהדיון.

חברי הוועדה חוששים מהסיכונים שבדרך. הם מבינים כנראה היטב, כי עסקת הראל-זילברברג מדיפה ריח רע.

• קופולוביץ –

אני לא ראיתי את החוזה עם המנכ"ל ועם הראל.
שמעתי רק מפומרנץ על הסכום של המכירה בסך 100 מיליון ש"ח. לא התעמקתי שקשרו את הכל עם עבודתו של יעקב, או אולי שאין קשר בין שני החוזים.
למראית עין אפשר לומר שיש קשר בין המאה מיליון לבין השכר של יעקב, כולל ההיוון האפשרי.
כל נושא ההיוון לא הוזכר בוועדת הביקורת. למה בכלל זה הגיע לאישור הוועדה?

• עו"ד טייטלר –

הנושא כן הוזכר.

• מצקביץ –

באופן מאוד כללי.

• קופולוביץ –

• אם חתמנו על כך שמותר ליעקב להוון הסכום, האם יש להסכמתנו טעם טוב? מישהו יכול לבוא בטענה בנושא.

אם ניתן, יש להסביר הנושא ואולי אפשר לשנות, כי אחרת זה עלול להתפרש שקיימת זיקה בין שני הדברים.
האם הנושא אושר בדירקטוריון או לא.

• א. מיבסקי –

מופיע בפרוטוקול מיום 8.8.07 שהנושא אושר.

(הערה, שלי [י.י.] - עינינו הרואות, כי זיוף הפרוטוקול משמש, מאוחר יותר, להטעיית חברי ועדת הביקורת, שהרי אלה טועים לחשוב כי ההסכם עם זילברברג, כולל הקדמת התשלומים, אושר על-ידי פורום הדירקטוריון. עו"ד טייטלר שנוכחת בדיון לא מעמידה אותם על טעותם, וסיבותיה עימה).

במהלך הדיון מנסה עו"ד טייטל, שוב ושוב, להכשיר את ההתקשרות המפוקפקת בין הראל לבין זילברברג. הנה הדברים מהפרוטקול:

• עו"ד טייטלר –

החוק מאפשר לבעל עניין לקבל דמי תיווך.

החוק קובע את חובות נושאי המשרה וקובע את "חובת האמונים". המחוקק מאפשר לחברה בכפוף לגילוי נאות שיש לכאורה ב"הפרת אמונים" ואם קיים גילוי נאות מותר לאשר.

זוהי הסיבה שרציתי ללכת לעסקה, זה יותר לא רלוונטי. העסקה טובה וכדאית. אי-אפשר להתעלם משתי העסקות כי גילעד לא חתומה על ההסכם, אבל אישור העסקה בדירקטוריון מספק.

ברגע שהמהלך נעשה, העסקה קיבלה את ההכשר למרות שלכאורה היא עסקה חריגה. יש טובת הנאה למנכ"ל, אבל גם הורדת השכר למנכ"ל תביא לחיסכון ניכר לגילעד. בסופו של דבר החברה נהנית גם מהעסקה עם יעקב.

בשלב זה של הדיון, מבקשים כמה מחברי הדירקטוריון הגנה משפטית – הכשר בדיעבד לפעולה שבוצעה, וחוות דעת שעליה יוכלו להסתמך בעתיד, אם ייתבעו. "אני מרגיש שאני חשוף לעתיד לתביעה אפשרית. אני מבקש מ(עו"ד) מאורה מכתב שישחרר אותי מהחשש", אומר מצקביץ ומבקש לסכם את ההערות שהועלו על-ידי מבקר הפנים, לדיון: ... לגבי הנושא שהוא הנקודה העיקרית ונראה לכאורה לאדם הסביר כעסקת תיווך. העסקה יכולה גם להיות קשורה בגילעד א'. אני מציע לבחון אפשרות של הגבלת זמן לאי-התחרות בעתיד על-ידי הראל אל מול גילעד, גם עניינית אין הגבלת זמן סבירה.

בהמשך הדיון, ולבקשת המשפטן בן-ציון דל, מסכימים להמתין לחוות דעת משפטית של עו"ד מאורה טייטלר, שהיא, כאמור כבר בפתח תחקירה זו, שותפתו של רו"ח זילברברג לזיוף הפרוטוקול. בנוסף, מסכימים חברי הוועדה "להוריד מהפרוטוקול את הדברים השליליים שאמר צבי מצקביץ".

העולה מן האמור לעיל: רו"ח זילברברג ועו"ד טייטלר זייפו את פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, והטעו את חברי הדירקטוריון, כל זאת בניסיון להכשיר סידור הטבה חריגה ביותר בסך 3 מיליון דולר לזילברברג, ולהוציא אל הפועל את עסקת הראל-גילעד, שממנה נהנית באופן אישי גם עו"ד טייטלר.

אמש ביקשנו את תגובת השניים:

• עו"ד טייטלר - הכחישה את המיוחס לה. טענה כי לא היה זיוף ולא נברא, וכל טענה שכזו - בשקר יסודה. לדבריה, ההליך כולו התנהל בשקיפות מירבית ותוך גילוי מלא של כל הפרטים לחברי הדירקטוריון וקודם לכן לחברי ועדת הביקורת, כולל המידע בדבר האפשרות החוזית להקדמת תשלומים לרו"ח זילברברג (מצד הראל).

טייטלר סירבה להתייחס לשכר הטירחה שהיא תקבל בעסקת הראל-גילעד, ואמרה כי זה מחוץ לתחום העניין הציבורי.

• רו"ח זילברברג - נמנע ממתן תגובה;

• חברת גילעד - אבינעם הדס, דובר קרן הפנסיה גילעד, מסר את התגובה שלהלן:

החברה דוחה בשאט נפש את הניסיון להפיץ שמועה שקרית וחסרת בסיס ורואה בחומרה פרסום מידע כוזב זה.

המשא-ומתן למכירת קרן גילעד החדשה לקבוצת הביטוח הראל, נוהל על-ידי יושב-ראש הדירקטוריון, עו"ד אברהם פומרנץ ולא על-ידי המנכ"ל יעקב זילברברג. כידוע, לקראת מכירת הקרן נוהלו משאים-ומתנים עם מספר גופים שהצעותיהם נדחו מאחר והיו נמוכות מזו שנבחרה והקרן נמכרה במחיר הגבוה ביותר שניתן היה להשיג. בנוסף לכך, לפני הבאת הנושא לדירקטוריון, פנתה הקרן למספר גופים לצורך קבלת חוות דעת בנושאי בחינת עצם כדאיות המכירה והערכת שווי ומידע זה הוצג בפני מליאת הדירקטוריון. כל הדירקטוריון סמך את ידיו על העסקה המוצעת שהייתה הטובה ביותר והדבר הראוי ביותר בנסיבות אלה היה למכור את הקרן לקבוצת הביטוח הראל.

ההסכם למתן ייעוץ לקבוצת הראל על-ידי המנכ"ל הינו בהתאם לתנאי השוק המקובלים. הסכם זה הובא בפני המוסדות הרלוונטיים בחברה ואושר על-ידם כדין.

ההחלטות שנתקבלו בעניין המכירה, התקבלו פה אחד וללא הסתייגויות. כמקובל, טיוטת הפרוטוקול מיום 8.8.2007 הופצה לחברי הדירקטוריון לפני אישורה ובישיבת הדירקטוריון הבאה שהתקיימה בתאריך 28.8.2007 אושרה סופית – למעשה אין כל הבדל בין טיוטת הפרוטוקול לפרוטוקול שאושר סופית!

חשוב לציין כי תהליך מכירת קרן הפנסיה גילעד החדשה לקבוצת הביטוח הראל, נעשה במטרה להמשיך ולהבטיח לכל עמיתי קרן הפנסיה גילעד עתיד פנסיוני בטוח ויציב לאורך זמן.