סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב,
מרדכי פלד, הרשיע (יום ד', 23.3.11) ארבעה נאשמים באי-מניעת רציחתו של
אריק קרפ בחוף תל-ברוך באוגוסט 2009.
קרפ טייל על החוף עם רעייתו ובתו, כאשר הותקפו בידי שלושה אחרים, אשר ביקשו לתקוף מינית את אחת הנשים. כאשר ניסו בני משפחת קרפ לעזוב את המקום, הוכה האב בצורה קשה ביותר ומת מפצעיו. רעייתו ובתו הצליחו להימלט.
המדינה טענה, כי פאדי ג'אבר, פואד מוסא, אור לוי ומחמוד עדס התבוננו בתקיפה ולא עשו דבר כדי למנוע אותה. הארבעה הודו בעובדות המקרה, אך כפרו באישום באומרם שלא ידעו שבכוונת שלושת האחרים לתקוף את קרפ.
מוסא ועדס אף טענו שהיו שיכורים לחלוטין, אך פלד דחה טענה זו לאחר שלא הובאה כל הוכחה לכך. לוי טענה שיכולתה השכלית ירודה, אך גם טענה זו נדחתה בהיעדר הוכחה לכך.
בהתייחס לטענה לפיה עבירת אי-מניעת פשע אינה הולמת את נסיבות המקרה, קבע פלד: "בנסיבותיו של תיק זה, כפי שאלו עולות מעובדות כתב האישום המתוקן, התקיימו והוכחו כל ארבעת יסודות העבירה, קרי: א. ידיעה; ב. כי פלוני זומם; ג. עשיית מעשה פשע; ד. ואי נקיטת כל האמצעים הסבירים, כדי למונעו".
לדבריו, "הידיעה הברורה כי לנגד עיניהם של הנאשמים מתרחשת אלימות אינטנסיבית, מטילה על הנאשמים את חובת ההתערבות, נוכח הידיעה שנוצרה אצלם. אין מדובר בחשד מצד הנאשמים, אלא בידיעה ממשית, כשהדברים מתרחשים נכוחה לנגד עיניהם, ובמקרה זה חלה עליהם החובה להפסיק מלחדול, הכל כשלנגד עיניהם מתרחשת תקיפה חמורה ביותר, שהיא פשע".
עוד מציין פלד, כי ארבעת הנאשמים היו חלק מאותה חבורה, ששלושת חבריה האחרים הם שהרגו את קרפ. הם יצאו לבלות יחדיו, בין כמה מהם יש קשרי משפחה, ולכן אין הם בגדר עוברי-אורח תמימים שנקלעו לאירוע לא-להם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
