שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, דחה (26.4.11) בקשה לביטול פסק בורר, שהוגשה בנימוק שהבורר נימק את החלטתו למרות שהצדדים קבעו שלא יעשה זאת.
עו"ד ארז שניאורסון התמנה לבורר בין שלמה וליאב גפן לבין סוכנות הביטוח יהודה אמיתי שלהבת ובעליה. בכתב הבוררות נקבע: "פסק הבורר לא יהיה מנומק והצדדים יהיו רשאים לבקש את אישורו בבית המשפט המוסמך. הצדדים מתחייבים לפעול
בתום לב ולהמנע מהשמצות זה כנגד זה".
הצדדים ביקשו משניאורסון במפורש שלא ינמק את החלטתו, אך הוא השיב שעל-פי החוק הוא רשאי להימנע מנימוק - ולא חייב לעשות זאת. לדבריו, בשל מהות הסכסוך בו מדובר והיקף הראיות שהוצגו, יש מקום לנמק את ההחלטה, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי.
גפן ביקשו לבטל את הפסק, בטענה שנימוקיו של שניאורסון פגעו בשמם הטוב. שופטת השלום
מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את הבקשה, ושפירא דחה את הערעור על החלטתה.
שפירא אומר, כי החוק מאפשר לבטל פסק בוררות אם הבורר התבקש לנמק את פסקו ולא עשה זאת - אך לא במצב ההפוך. במקרה הנדון, גם הסכימו סוכנות הביטוח ובעליה למתן פסיקתא של בית המשפט, אשר תאשר את הפסק ולא תכלול את הנמקותיו של שניאורסון, ולפיכך אין מקום לבטל את הפסק. עוד מזכיר שפירא את הקו החד-משמעי בפסיקותיו של השופט העליון
יורם דנציגר, ולפיו יש למעט מאוד בביטול פסקי בוררות.
