שניים מראשי מערכת הבריאות - מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ומנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס - יוצאים בקריאה לרופאים ולמשרד האוצר להתעשת ולהכניס את המשא-ומתן להילוך גבוה יותר כדי לסיים את השביתה.
"אני מתוסכל ומוטרד מאוד מהאופן שבו מתנהלים הדיונים", אומר ל-TheMarker דפס, שבקופת החולים שבניהולו מועסקים כ-9,000 רופאים במאות מרפאות ו-14 בתי חולים. "לצערי בצורה שבה הם מתנהלים הסיכוי שתהיה פריצת דרך בשבועות הקרובים קלוש עד אפסי".
אתמול התקיימה שביתה כללית בכל בתי החולים בישראל והם עבדו במתכונת שבת. היום צפויים להימשך צעדי המחאה, שבמסגרתם ישבתו רופאי מרפאות קופת חולים כללית במחוזות שרון-שומרון ודרום, וכן מרפאות קופת חולים לאומית במחוז ירושלים. ביום חמישי יחודשו העיצומים בבתי החולים מתל אביב דרומה, לרבות בית החולים איכילוב.
הפערים בין הצדדים עדיין גדולים: האוצר מציע תוספת שכר דיפרנציאלית של כ-20% ואילו הרופאים דורשים תוספת אחידה של 50%, תוספת תקנים והטבות נוספות להבראת מערכת הבריאות.
דפס משרטט כמה בעיות שלדבריו "תוקעות" את המשא-ומתן: "אחת המגבלות זה גודל הפורום", הוא אומר. "ברגע שיושבים בחדר הדיונים 25 אנשים שכוללים נציגים, עורכי דין, יועצים, סגנים ועוזרים למיניהם, מטעם כל הצדדים - הפורום גדול ורחב מדי ולא יעיל. ברגע שיש כל כך הרבה נציגים והכל נרשם בפרוטוקולים - אז אנשים מדברים לא רק לאוזני הצד השני, אלא לא פחות מכך לאוזני היועצים והסגנים שלהם, ומנסים להיראות הכי תקיפים ומקצינים את העמדות. ברגע שרושמים הכל - כולם נזהרים בדבריהם. אני מצפה מכל הצדדים שהנציגות תרד באופן משמעותי, עד לנציג אחד לכל גורם. ברגע שזה יקרה - תהיה התקדמות גדולה".
בנוסף, אומר דפס כי "צריך להפסיק עם הסיפור של פגישות ספורות בשבוע למספר מצומצם של שעות ולעבור למתכונת של פגישות רציפות וארוכות. להחליט שנפגשים בימים ראשון עד חמישי, לישיבות ארוכות, ולדון עד שמושגת התקדמות. אני מוכן להתפנות מכל עיסוקי ולממן את מקום המפגש, אבל הפינג פונג הזה שמגיעים, יוצאים ונכנסים מהחדר וכולם עסוקים - לא יעיל".
לא רואים התקדמות של הרופאים"
דפס גם מותח ביקורת על נציגי הרופאים: "אני מתוסכל מהעובדה שהאוצר הלך כברת דרך וקידם את ההצעות שלו לאורך הדיונים - כשעלה מההצעה הראשונית של תוספת של 12% לתוספת של 20%. מנגד, אנחנו לא רואים שום התקדמות של ההסתדרות הרפואית (הר"י) כלפי המעסיקים. הדרישה הייתה ונשארה לתוספת של 50%. אז כמה מטומטם צריך להיות האוצר כדי להגדיל את הצעתו ל-25%? למה שיזוז עוד בעמדתו? איפה המחווה של ההסתדרות הרפואית"?
דפס מתח ביקורת על העובדה שהרופאים לא מוכנים לדון על סך הסכום של מסגרת ההסכם כולו: "יש צדק גדול בעמדת המעסיקים שאומרים בואו נגדר את ההסכם בסכום כולל - ומשם נרד למטה לפרטים, כי אנחנו חייבים לדעת כמה זה יעלה לנו, בעוד שההסתדרות הרפואית דורשת לדון בכל סעיף בנפרד". לדבריו, "אם יתקיימו הדברים האלה, להערכתי תוך שבעה עד עשרה ימים העסק גמור".
עם זאת, דפס אינו מסכים עם האמירה החוזרת של משרד האוצר מהימים האחרונים כאילו השביתה עצמה אינה מוסרית ואינה לגיטימית: "אנחנו סובלים באופן קשה מהשביתה - הן בבתי החולים והן במרפאות - אבל שביתה היא אחת מזכויות העובדים ומהכלים החוקיים שבידיהם. בכללי המשחק הקיימים כיום לגיטימי לשבות, ולא סביר לומר להם שהכלי הזה לא בידיהם".
איך זה ייגמר?
"כנראה שראש הממשלה נתניהו יצטרך להתערב בסופו של דבר. הוא צריך לקרוא לרופאים, לשר האוצר ולראשי אגפי התקציבים והשכר באוצר ולהגיד להם: 'קחו שבוע, ותביאו אלי את מה שלא גמרתם'".
"משא-ומתן יותר מדי טקטי"
בדומה לדפס, גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, סבור שהצדדים לא מתאמצים מספיק כדי לסיים את השביתה: "יש לי ביקורת על שני הצדדים. שביתת רופאים היא רעידת אדמה, ויש לי תחושה שהרעידה הזו מתנהלת כששני הצדדים מפחדים לעשות את הצעד הבא. במשא-ומתן צריך לעשות את הצעד הבא - להתקרב, לגשש, לדבר, להיות יותר פרקטים - ויש כאן משא-ומתן יותר מדי טקטי. עברנו כבר את השלב של המשחק המקדים, אנחנו כבר במשחק, וחסרה פעולה יצירתית של התקרבות הדדית. יש לי תחושה שכולם מחכים לבית המשפט או לראש הממשלה".
גמזו חוזר על קריאתו לצדדים לעבור למנגנון של בוררות: "להערכתי, הדרך היחידה להגיע לפשרה ולהפסיק את ההשבתות המתמשכות יהיה על-ידי בוררות. הדבר שמונע כרגע את הבוררות הוא הויכוח על התחולה שלה - אם היא תכלול דיון בתוספת תקנים למערכת, ותחימתה בזמן. אלה שתי סוגיות שניתן לפתור תוך שבוע. וצריך החלטות אמיצות של שני הצדדים. בינתיים הצדדים עדיין לא בשלים לדון בכך בצורה רצינית".
