א' ממשרד התיירות טענה בפני הגרפולוג שאול הללי, כי "קצב שולח ידיים ארוכות". הדברים עלו כאשר א' פנתה להללי בבקשה לקבלת ייעוץ בנושאים אישיים שונים. היא לא התלוננה על אונס. בהסכמתה של א', פנה הללי לקצב בניסיון לשמש כמעין "בורר" בין השניים, וקצב הביע באוזניו את הערכתו לעבודתה של א'.
העדה לב"ד סיפרה כיצד נ"א ממשרד התיירות (שעניינה לא נכלל בכתב האישום) הייתה יוצאת מלשכתו של קצב בתחושת גועל, לנוכח דבריו ומעשיו. בחקירתה התברר, כי כמה מן הפרטים החשובים מסרה רק ברענון לקראת עדותה בבית המשפט ולא בעדותה במשטרה, והיא הסבירה זאת בכך שבמשטרה הייתה לחוצה מדי.
הסניגור ציון אמיר הקריא קטעים מחקירתה של לב"ד במשטרה, בהם נמנעה מלספר על אותן טענות של נ"א. אמיר ציין, כי הרענון בפרקליטות נעשה שלוש שנים לאחר החקירה במשטרה, ותהה כיצד נזכרה לפתע בפרטים אלו. אמיר רמז בהקשר זה לאפשרות של תיאום בין עדים, והתובעת רונית עמיאל מחתה על כך בתוקף.
עדה נוספת, ע"ר, העידה גם היא על מצוקתה של נ"א בעבודתה מול קצב. בחקירה הנגדית אישרה ע"ר, כי נ"א השתמשה במילה "הצקה" ולא במילה "הטרדה" לתיאור מעשיו של קצב. עם אמרה ע"ר, כי היא הבינה שקצב הטריד פיזית את נ"א.
א"ע, עובדת בבית הנשיא, העידה על מקרה אחד בו קצב חיבק אותה כאשר הביאה לו מסמכים. לדבריה, קצב לא היה נשיא מרוחק, אך גם לא נהג להביע את חמימותו במגעים פיזיים. היא גם תיארה כיצד ל' יצאה נסערת מלשכתו של קצב ואמרה לה שהוא חיבק אותה בחוזקה בשתי ידיו. לדברי א"ע, ל' לא רצתה להתלונן בשל אהבתה למקום-עבודתה ומחשש שלא תוכל לקבל מכתב המלצה ולא תוכל למצוא מקום-עבודה חילופי.
בחקירה הנגדית הכחישה א"ע בתוקף את האפשרות שהיא תבקש להפליל את קצב או שמישהו ישתמש בה על-מנת לעשות זאת. לדבריה, היא ראתה פעם את קצב מחבק את משה גורל, מי שהיה מנכ"ל בית הנשיא, אך לא עובדים אחרים.
קצב התערב בעדותה של א"ע ואמר: "העדה הופיעה אחרי הכרזות של היועץ המשפטי לממשלה בתקשורת. כשעדה באה להעיד למחרת, אלה התוצאות". לדברי אמיר, עדותה של א"ע מוכיחה כיצד התנהלו רשויות החקירה בתיק קצב: "אנחנו נהנים, מבסוטים, מצוין", אמר. לטענת אמיר, החוקרים הם שהפכו חיבוק תמים של קצב למעשה בעל משמעות מינית.
גם אביה של ל' העיד וסיפר כיצד בתו באה אליו נסערת ואמרה: "אבא, הנשיא חיבק אותי". לדבריה, הייתה זו הפעם הראשונה אי-פעם בה שמע את ל' מתפרצת והיא הייתה נסערת מאוד בזמן השיחה. האב שאל את ל' האם היה החיבוק היה בעל אופי מיני, והיא השיבה שאינה יודעת.
האב המשיך וסיפר כיצד ל' התקשרה אליו בוכייה ואמרה שהיא מתחבאת, משום שקצב שאל אותה מה אמרה בחקירתה (בשל כך הורשע קצב גם בהטרדת עד). אחרי שתיים-שלוש דקות התקשרה ל' שוב לאביה ואמרה שנרגעה.
האב האשים את חוקרי המשטרה, כי הם שהדליפו לקצב את העובדה של' העידה נגדו. לדבריו, תשובתו של החוקר רונן מאיר הייתה ש"
משה קצב כבר שתי מטר וחצי מתחת לאדמה".
האב סיפר, כי לאחר שהתפוצצה פרשת קצב, הונחה בתיבת הדואר של משפחתו תמונה של ל' כאשר היא לבושה בביקיני ויושבת על כתפיו של גבר בבריכה. לדבריו, במשפחתו נחשבת תמונה כזו לבלתי צנועה.
ציונה רוזנטל, שהייתה הממונה בבית הנשיא על מעמד האישה ומניעת הטרדה מינית, סיפרה גם היא של' התלוננה על כך שקצב הטריד אותה. לדבריה, היא הייתה בהלם, שכן קצב הצטייר תמיד כג'נטלמן, אך אמרה לל' שעליה להגיש תלונה למשטרה. רוזנטל אישרה, כי היא עצמה לא עשתה דבר לבירור התלונה. לדבריה, א' מבית הנשיא לא פנתה אליה כלל.
