סניגוריו של
משה קצב ביקשו מההרכב בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפסול את עצמו, אך בקשתם נדחתה. כך מגלים הפרוטוקולים שהותרו לפרסום.
בקשתם של הסניגורים באה לאחר שהשופטים
ג'ורג' קרא,
מרים סוקולוב ו
יהודית שבח החליטו לשמוע ארבע עדויות של נשים שהמעשים להם טענו כבר התיישנו. התביעה הביאה עדויות אלו על-מנת לבסס את טענתה בדבר אופן פעולה שיטתי של קצב כלפי נשים במחיצתן עבד.
הסניגור אביגדור פלדמן טען, כי שמיעתן של עדות אלו תשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. לעומתו טען נסים מרום מהפרקליטות, כי בקשת הפסילה היא למעשה ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט.
הבקשה הוגשה ערב עדותה של א"כ, שהייתה המרכזית מבין אותן עדות שתלונותיהן התיישנו. שבח העירה, כי א"כ אמורה להעיד על שיטה של קצב המתייחסת לא' ממשרד התיירות, שבאותו שלב טרם העידה בעצמה. מרום השיב, כי מדובר בשיקולים טכניים שהוסכמו עם ההגנה עוד לפני תחילת המשפט.
בהמשך הדיון אמר פלדמן, כי אין הוא רוצה לבקש את פסילת השופטים, במיוחד לאחר שהם דחו את בקשתם של הסניגורים להשתחרר מייצוגו של קצב (בשל מחאתם על ניהולו של המשפט ארבעה ימים בשבוע). לדבריו, הסניגורים אינם רוצים שייווצר הרושם כאילו הם מבקשים להשהות את המשפט, ולכן הוא מבקש לדחות את עדותה של א"כ. עם זאת הבהיר, כי אם א"כ תישמע לפני א' - ההגנה תבקש לפסול את השופטים.
בהחלטתם לדחות את הבקשה אמרו השופטים, כי רק חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט מהווה עילת פסילה. הם קיבלו את טענתו של מרום, כי מדובר למעשה בניסיון לערער על החלטת ביניים, עליה ניתן לערער רק במסגרת ערעור כולל על פסק הדין.
אם תתקבל הבקשה, הוסיפו השופטים, יהיה בכך כדי לשלול מבית המשפט בצורה גורפת שמיעת עדויות על מעשים דומים. לדבריהם, באופן טבעי רק לאחר שמיעת העדויות ניתן להחליט על משקלן, ובית משפט מקצועי מכריע על-סמך ראיות קבילות בלבד.
