שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
דניאלה שריזלי, הרשיעה (יום א', 8.5.11) את הרב אהרון דוד, העומד בראש כולל בבני ברק, בהעלמת הכנסות בהיקף של עשרות אלפי דולרים. דוד קיבל כספים אלו תמורת "תיקונים" שערך לקבוצות וליחידים.
המדינה טענה, כי בשנים 2005-2000 השתכר דוד - לצד משכורתו כמנהל הכולל "בית חכם אהרון, מלכה וחיים" - לא פחות מ-35,000 דולר בשנה. את הכספים קיבל מאנשים שונים תמורת תפילות, סליחות וברכות שהעניק להם, בין כסגולה לריפוי מחלות וליקויים, ובין לשם הקלת מצוקות ובמסגרת טקסים שנודעו כ"תיקון עוונות".
בתחילת פסק הדין מציינת שריזלי, כי המשפט נמשך זמן רב משום שהסניגוריה הציבורית התקשתה למצוא מי שייצג את דוד. הסניגורים שמונו לו התפטרו בזה אחר זה, שכן הוא סירב לשתף פעולה עימם.
דוד טען במשפטו, כי מדובר בסכומים קטנים בהרבה וכי את כולם קיבל עבור העמותה ורשם אותה בספריה. בחקירתו נשאל דוד לגבי 300,000 דולר שהעניק לילדיו לרכישת דירות, ואף שתחילה טען שקיבל 400,000 דולר מאמו - מאוחר יותר הודה שזו גירסה שקרית אך לא הציג הסבר אחר. בחקירתו אף הודה דוד בחשדות נגדו, אך כאמור במשפטו חזר בו.
שריזלי קובעת, כי יש להעדיף את הודאותיו של דוד בחקירתו. "להתרשמותי, בהגיעו לבית המשפט, בחלוף זמן, ער היה הנאשם למשמעותה המפלילה של הודייתו בחקירה והחליט לשנות את גירסתו, כשהוא הופך את הקערה על פיה, ומתרץ את היפוך הגירסה בתירוצים משונים ומופרכים, שההיגיון מהם והלאה. נוכח אלה, נוכח פירכות וסתירות שנתגלעו בעדותו, היא רחוקה בעיני מאוד מהאמת".
עוד קובעת שריזלי, כי עדי התביעה - ששילמו לדוד אלפי שקלים תמורת ה"תיקונים" - מספקים את החיזוק החיצוני הנחוץ על-מנת לקבל את הודאתו בחקירתו. מאידך-גיסא, היא מותחת ביקורת על עד ההגנה יצחק זיתוני, שהובא על-מנת לסתור את עדות התביעה של אמו: "העד לא חסך בשבט לשונו כדי לקעקע את מהימנותה של אמו, מעשה שהיה לצנינים בעיני".
לאור כל אלו, הרשיעה שריזלי את דוד בשישה פרטי אישום שעניינם שימוש במירמה, ערמה ותחבולה, בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
