"זו לא ביורוקרטיה; זו משפטיזציה. אין מדינה בעולם בה בית המשפט העליון מתערב במינוי הרמטכ"ל. על כל דבר הולכים לבית המשפט: מינוי רמטכ"ל, מינוי מפכ"ל, מינוי נציב שירות המדינה - ואני שמח שבג"ץ זרק אותם". כך אומר (יום ה', 12.5.11) שר המשפטים,
יעקב נאמן.
בדברו בכינוס ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין אמר נאמן, כי הכל אשמים בסחבת בבתי המשפט. הוא סיפר, כי בזמנו הופיע בתיק כבד-מ
שקל שהדיון בו נקבע שנה קודם לכן, אך ביום הדיון ביקש בא-כוח הצד השני לדחותו משום שחמותו נפטרה. השופט נענה לבקשה, אבל "בחוץ שאלתי אותו מתי חמותו נפטרה והוא אמר שלפני ארבע-חמש שנים". עוד הזכיר נאמן, כי פסק הדין הסופי בנושא השנים האבודות ניתן עשרים שנה לאחר מותו של הילד בעניינו ניתן פסק הדין.
נאמן מתנגד להעלאת אגרות בתי המשפט, כדי שלא לחסום את הגישה אליהם בפני שכבות חלשות. לעומת זאת, הוא תומך בפסיקת הוצאות גבוהות. לדבריו, השופטים מבקשים לעיתים מעורכי הדין להציג בפניהם את חשבונות שכר הטירחה, אך הללו מסרבים, ולכן אין להטיל את כל האחריות על השופטים לבדם.
"לעבריין מיסים כדאי לקחת את הסיכון"
נאמן הביע תסכול מהקשיים הניצבים בפני יישום יוזמותיו בתחומי הענישה המינהלית. לדבריו, הוא מנסה לדחוף יוזמות אלו מאז שהתמנה לשר המשפטים, אך חוק בוררות החובה למשל הוגש לכנסת רק לאחרונה, שנתיים לאחר שנכנס לתפקידו. לדעת נאמן, יש להטיל ענישה מינהלית גם בתחומי המיסים והתעבורה, כאשר מי שיבחר לנהל משפט ויורשע - ישלם קנס גבוה פי כמה.
"היום עבריין מיסים אומר: יש סיכוי של אחד לאלף שאתפס, בחקירה יגלו עשירית, הפרקליטות תגיש כתב אישום על חצי ממה שיגלו וירשיעו אותי על רבע. במצב הזה, כדאי לי לקחת את הסיכון", ציטט נאמן את השופט העליון המנוח אלפרד ויתקון.
עו"ד
אמיר חן אמר, כי ההליכים המשפטיים הפכו לדרך לסחיטת יזמי נדל"ן. "אדם קונה מגרש במיטב כספו, יש תב"ע, הוא רוצה לבנות - אבל בטוח שמאיזושהי פינה של המגרש תגיע עתירה מינהלית. אם הוא יחכה לסיום הדיון, הוא יפשוט את הרגל. אז אין לו ברירה, אלא להכניס את היד לכיס ולשלם. זו סחיטה. אין לי מילה אחרת. אם זה גורם לירידת היצע הדירות, זה גם מביא לעליית מחירים".
לדעת חן, יש להעלות את האגרות, גם אם פירוש הדבר מניעת הגישה מאדם זה או אחר. עוד קרא להטיל הוצאות ריאליות על מי שנוקט בהליכי סרק: "מי שמונע בנייה במגרש שיש לו תב"ע - שישלם מיליון שקל".
להעתיק את כלי חדלות הפרעון לתחומים נוספים
עו"ד יצחק מולכו, שהיה המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה, שיבח את התנהלות בתי המשפט בתחום חדלות הפרעון. לדבריו, אם הליכי חפציבה היו מנוהלים בבית משפט רגיל, הם היו אורכים עשר שנים, ורק סל הכלים הייחודי בתחום חדלות הפרעון איפשר להגיע לפתרון מיטבי. מולכו קרא להעניק כלים דומים לבתי משפט אחרים בתחום העסקי, ובמיוחד לבית המשפט הכלכלי.
מנכ"ל פסגות, רונן טוב, שיבח את חוק האכיפה המינהלית בתחום ניירות הערך ואמר שהוא יסייע בהשבת האמון בשוק ההון. עם זאת, קרא טוב לאפשר לפעילים בשוק ההון לרכוש ביטוח למקרים של הפרה מינהלית, באומרו שהדרישות שיציבו חברות הביטוח יסייעו להעלות את רמת הפעילות ולהקטין את הסיכונים.
בסיום המושב התייחס נאמן להתערבותו של בג"ץ בנושאים תקציביים: "בג"ץ עוסק בפירוש החוק על-פי אמות-מידה משפטיות. אם יש או אין לזה השלכות תקציביות - זה אחד הנימוקים שצריך להביא בפניו לטיעון כיצד יש לפרש את החוק. אבל בג"ץ צריך לפעול לפי העקרונות שנקבעו בבית המשפט העליון מימים ימימה".
נאמן מתח ביקורת מרומזת על שר האוצר,
יובל שטייניץ, כאשר התייחס לאחת מיוזמותיו: "לא צריך לאסור על בג"ץ לדון בנושאים שיש להם השלכות תקציביות, כי הוא דן בנושאים המסורים לשיפוטו. גם כשהייתי שר האוצר אמרתי, שבג"ץ לא צריך לדון בשאלה אם יש או אין תקציב, אלא בשאלה האם הופרו זכויות אזרח. אם הן הופרו - הכנסת צריכה למצוא את התקציב לזה".
