בית המשפט העליון אישר בתחילת השבוע הסדר טיעון עם האחים אברהם ויוסף גבאי, שהורשעו בביצוע עבירות מס ו
הלבנת הון.
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בהרכב בראשות השופט
אליקים רובינשטיין, והשופטים
סלים ג'ובראן ו
ניל הנדל אימץ בית המשפט העליון את ההסדר אשר יש בו היבטים מהותיים בנוגע לפרשנות לאיסור הלבנת הון.
ביולי 2008 הורשעו אברהם ויוסף גבאי ושתי חברות בבעלותם, על-ידי השופט
צבי גורפינקל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בעבירות על חוק איסור הלבנת הון ובעבירות מע"מ. השניים הורשעו בפרשה שכונתה "זהב שחור" - הונאת ענק בענף הדלק שנחשפה בשנת 2005. בסך-הכל הורה השופט גורפינקל על חילוט נכסיהם בסכום של יותר מ-6 מיליון שקל. בית המשפט אף קבע כי האחים גבאי גנבו מקופת המדינה כ-20 מיליון שקל. גורפינקל דחה את בקשת האחים שלא לחלט את בתיהם בטענה לאמצעי מחייה סבירים וקבע כי אין כל הכרח שימשיכו ברמת החיים לה הורגלו.
האחים גבאי, באמצעות עורך הדין גלעד ברון ממשרד ברון ושות', הגישו ערעור על הרשעתם, על העונש שנגזר עליהם וכן על חילוט הנכסים, כאשר במקביל הגישה המדינה ערעור על זיכויים מחלק מהעבירות שבהן הואשמו מלכתחילה.
במסגרת הערעור, ביקש סנגורם של גבאי, עו"ד ברון, לצרף את לשכת עורכי הדין כידידת בית המשפט, וזאת לאור הסוגיות המהותיות שעלו ביחס לפרשנות החוק לאיסור הלבנת הון ויישומו באותו מקרה.
לטענת עו"ד ברון, עולה שאלה מהותית באשר לאופן יישום החוק במקרה שבו עסקינן, בסופו של דבר, בעבירות מס - עבירות אשר המחוקק נמנע במכוון מלהגדירן כ"עבירות מקור" בחוק לאיסור הלבנת הון, כגון סחר בסמים, רצח, הימורים, סחר בבני אדם ועבירות נוספות. בנוסף עלתה שאלה, האם השגת פטור מבלו מהווה קבלת דבר במרמה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, אשר אושר כאמור בימים אלה על העליון, אשר במסגרתו הופחתה תקופת מאסרם של האחים גבאי, האחד בתשעה חודשים והשני ב-15 חודשים. כמו-כן, נפדו הנכסים המחולטים, וביניהם תחנת הדלק.