נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לא ייכנס לכלא עד לתום הדיון בערעורו על הרשעתו. כך החליט (ד', 18.5.11) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר.

החלטתו של דנציגר מבוססת תחילה על כך שאין סכנה שקצב יימלט והוא גם אינו מהווה סכנה לציבור, במיוחד לנוכח העובדה שהיה משוחרר לכל אורך משפטו. את רוב החלטתו מקדיש דנציגר לבחינת סיכויי ערעורו של קצב על הרשעתו באונס א' ממשרד התיירות וקובע, כי לא ניתן לומר שסיכוייו קלושים.

בין השאר אומר דנציגר, כי ההרכב שידון בערעור יצטרך לבחון שוב את האפשרות לקבוע שבין קצב לבין א' התקיימו יחסי מין בהסכמה, או לכל היותר תוך ניצול מרות (עבירה שכבר התיישנה). זאת, למרות שקצב עצמו שלל אפשרות זו והיא הועלתה רק בידי סניגוריו. דנציגר אומר, כי קיימות גישות שונות בפסיקת העליון במקרים כאלו, אך ניתן בשלב זה להסתמך על הגישה לפיה על בית המשפט לבחון הגנה חילופית גם אם הנאשם כופר בה, אם זו עולה מתוך חומר הראיות.

עוד אומר דנציגר, כי יהיה צורך לבחון את טענות האליבי של קצב לגבי שני מועדי האונס של א'. ככלל, הוא אומר, לא ניתן לומר שהערעור בנוגע לאונס הוא "טענות בעלמא או טענות בדים".

לעומת זאת, אומר דנציגר, נראה שסיכוייו של קצב בערעורו על יתר העבירות נמוכים יותר. ואולם, גם אם יורשע בהן - הרי שבדרך כלל אין מוטל עונש של מאסר בפועל על עבירות כאלו (הטרדה מינית והטרדת עד). יצויין, כי עד כה ערער קצב בפירוט רק על הרשעתו באונס.

קצב הגיש בהתרגשות רבה על החלטתו של דנציגר. "יש שופטים בירושלים, אני מאוד מתרגש", אמר למקורביו. קצב הוסיף: "אבן נגולה מעל ליבי. אני רואה בזה הוכחה ניצחת שטענותיי ראויות וראוי שיתבררו כמו שצריך בבית המשפט העליון, אבל צריך לזכור שזה רק חלק קטן מהמערכה והקרב העיקרי עדיין לפנינו".

הסניגור, עו"ד ציון אמיר, הגיב באומרו: "אנו רואים בכך סימן ברור שטענותינו לגבי סיכויי הערעור וטענותינו כנגד הכרעת הדין היו טענות מבוססות, אני רוצה להזכיר ולהדגיש כי העובדה שבית המשפט המחוזי מנע מההגנה להביא עד אליבי להוכחת חפותו של קצב הייתה טעות משפטית חמורה".