ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 23.5.11) כי המפקח על הבנקים יוכל להורות לחברה סולקת בשוק האשראי להתקשר עם מנפיק כרטיסי אשראי.
הסעיף נועד לאפשר את פעילותם של מנפיקי כרטיסי אשראי חדשים, שאין באפשרותם להקים תשתית סליקה. לפי ההצעה שאושרה, המפקח, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, יוכל כאמור להורות לסולק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם מנפיק לסליקת כרטיסי האשראי של אותו מנפיק, אם הוא סבור שהסולק סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים. לפי הסעיף שאישרה הוועדה, סולק בעל היקף פעילות רחב הוא סולק שסלק 20% או יותר ממספר העסקות או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בשנה שקדמה למתן ההוראה של המפקח.
ההחלטה ניתנה במסגרת דיון של הוועדה בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק הבנקאות ובהצעה לתיקון חוק כרטיסי חיוב של ח"כ
דני דנון, העוסקות בסליקת כרטיסי אשראי. לפי ההצעות, חברה המחזיקה לפחות 10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה. כמו-כן, בדיון היום הוחלט לשלב בהצעת החוק הממשלתית גם את ההצעה של הח"כים שי חרמש ו
רוברט אילטוב לתיקון חוק כרטיסי אשראי, העוסקת בניכיון כרטיסי חיוב. לפי ההצעה, סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים.
היועץ המשפטי של ויזה כאל, עו"ד ניב פולני, ביקש מהוועדה לקבוע מנגנון התייעצות פשוט ולא מסורבל, על-מנת למנוע מצב שבו ההליך יתארך תקופה ארוכה, במהלכה בעצם החוק לא ייושם. המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר כי ההחלטות הללו צריכות להיות שקולות ומדודות ולא ניתן לתחום את קבלתן בזמן מסוים. הוועדה קיבלה את עמדתו ואישרה את הסעיף ללא שינוי.
הוועדה החלה לדון גם בסעיף לפיו המפקח על הבנקים, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, יוסמך להורות למנפיק שנתח השוק שלו גדול מ-10%, להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת, אם יהיה סבור שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים.
בפתח הדיון, הסביר עו"ד רון גזית, שייצג את חברת גמא ניהול וסליקה, את החסמים הקיימים לטענתו בענף הניכיון העצמאי וקרא לפתוח גם את התחום הזה לתחרות. לדבריו, חברת גמא, שמבצעת ניכיון כרטיסי אשראי, סובלת מאנומליה בשוק, מכיוון שבתחום הניכיון היא מתחרה בשלוש חברות האשראי הגדולות ישראכרט, לאומי קארד וויזה כאל, אך תלויה בהם בתחום הסליקה. הוא הוסיף כי הצעת החוק צריכה לאפשר כניסה של גופים נוספים לשוק הניכיון ולחייב את החברות הסולקות לתת לבתי העסק את זכות הבחירה לעבוד עם החברה בה יבחרו.
"אם לא יוסרו החסמים וגמא או חברות שכמותה לא יהיו קיימות הציבור ישלם עמלות או ריביות גבוהות יותר בכ-5%, שיעלו לו יותר מ-500 מיליון שקל בשנה", אמר עו"ד גזית.
"סיכול ממוקד של המותג הישראלי היחיד שצמח בשוק כרטיסי האשראי"
מנכ"ל חברת ישראכרט, דב קוטלר, ציין כי בעקבות בקשת יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, בדיון הקודם, ביצעה ישראכרט החל מה-15 באפריל הפחתה בעמלת הסליקה לאלפי בתי עסק בפריפריה. הוא השיב לדברי עו"ד גזית וטען כי קיימת תחרות בתחום הניכיון. עו"ד פולני הוסיף כי גמא שולטת במחצית משוק הניכיון בארץ וטען כי היא לא מיישמת כללים של שקיפות וגילוי נאות. באשר לסעיף הסליקה הצולבת חזר קוטלר על הדברים שאמר בדיון העקרוני הקודם שנערך בוועדה במרס, וציין כי מדובר ב"סיכול ממוקד של המותג הישראלי היחיד שצמח בשוק כרטיסי האשראי".
קוטלר ביקש להגדיר כי מנפיק גדול יוגדר ככזה אם הוא נתח השוק שלו הוא 20%. הוא הוסיף כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי להוריד את נתח השוק ל-10%, רק אם יהיה סבור שיש חשש לפגיעה בתחרות. הסגן הבכיר לחשב הכללי באוצר,
אבי גבאי, התנגד להצעתו של קוטלר. והסביר כי באוצר סבורים שהצעת החוק תוביל לירידה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק, מהם ייהנו גם בעלי העסקים וגם הצרכנים.
ח"כ
עמיר פרץ הביע חשש כי ההנחות לא יגיעו לבתי העסק בפריפריה, ואף הביע חשש לפגיעה במותג הישראלי. "לסוגיה יש השלכות רגישות לפגיעה במוצרים ישראלים. טוב שהחברות שלנו טובות יותר ויש להן ערך מוסף ישראלי", אמר פרץ. "לא כל דבר נמדד בזה שהוא זול יותר בזמן מסוים". ח"כ
יואל חסון הצטרף לדברי פרץ, והוסיף כי הוא לא חושב שהצעת החוק תשפיע בצורה משמעותית על הצרכן ולכן לא צריך להתעלם מהחשש לפגיעה במותג הישראלי. ח"כ חסון אף ביקש לדחות את ההצבעה על הסעיף על-מנת שקדימה תוכל לקיים התייעצות סיעתית בנושא ולהגיע להחלטה מוסכמת. היו"ר שאמה-הכהן נענה לבקשתו ודחה את ההצבעה על הסעיף שנועד לאפשר סליקה צולבת לדיון הבא, שנקבע ל-6 ביוני.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
