אין לעכב ביצוע בדיקת "ינשוף" למי שחשוד בנהיגה בשכרות עד שיוכל להיוועץ עם עורך דינו. כך סבור שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין דחה (ג', 24.5.11) את בקשתו של אבי בר לערער על הרשעתו בנהיגה בשכרות. בר טען, כי הייתה לו הזכות להיוועץ בעורך דינו לפני ביצוע הבדיקה, ולכן סירב לבצע אותה. בשל כך שלל בית המשפט לתעבורה את רשיונו ל-30 חודשים, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.
לדברי רובינשטיין, כאשר נעצר בר בידי המשטרה, הוא הפגין סימנים מוהבקים של שכרות מחד, ומאידך - כלל לא ביקש להיוועץ בעורך דין. לפיכך, אין צורך לדון כלל במקרה הנוכחי בשאלת זכות ההיוועצות לפני בדיקת ה"ינשוף".
עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות, רובינשטיין אומר: "מתן האפשרות למתבקש לנשוף לעכב את בדיקת הינשוף עד שייוועץ בעורך דין, מאיינת בפועל מתוכן, אולי כליל, את מטרת הסעיף והבדיקה. היוועצות בעורך דין טעונה ככלל הגעתו למקום עצירת הרכב, ומטבע הדברים הדבר עשוי להימשך זמן לא מועט. הדבר מצוי בניגוד למהירות הנדרשת לשם בדיקה אפקטיבית של רמת האלכוהול בדם".
לדעת רובינשטיין, לכל היותר יכול הנהג לבקש להתייעץ טלפונית עם עורך דינו, בעוד השוטר מכין את המכשיר לבדיקה: "לטעמי, בשעה שהמתבקש לנשוף ממתין לבדיקה, כשם שיכול הוא - למשל - להתקשר לביתו לומר שלא יגיע מיד כי עוכב על-ידי המשטרה, כך יכול הוא להתקשר לעורך דין. אך נוכח דבר המחוקק בעניין 'אזהרת הסירוב' בנסיבות אלה אין המשטרה חייבת לעכב את הבדיקה משהוכנה, כדי שלא תאבד האפקטיביות שלה הקשורה בלוח הזמנים".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
