הונג קונג, אשר הנה חלק מהרפובליקה העממית של סין, נהנית מאוטונומיה כלכלית ומשפטית, הבאה לידי ביטוי בקיומה של מערכת משפט עצמאית, קיום מטבע מקומי ומערכת כלכלית אוטונומית. על כן, מהווה הונג קונג מוקד משיכה לחברות רבות הפועלות באסיה, הבוחרות בה כ"בסיס האם" לפעילותן.
שיטת המס הנהוגה בהונג קונג הנה שיטת מיסוי טריטוריאלית, בניגוד לישראל בה שיטת המס פרסונלית. לפיכך, הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה, ללא רלוונטיות כלל למקום תושבותו של מפיק ההכנסה.
שיעור המס בהונג קונג הנו נמוך, כך ששיעור המס המרבי המוטל על יחידים עומד על 16% בלבד.
שיטת המס בהונג קונג מאפשרת ליחידים המשתכרים בה לבחור בין שתי חלופות, מבחינת רף המיסוי. חלופה ראשונה היא מיסוי קבוע בשיעור של 16% על הכנסתם. חלופה שנייה היא מיסוי פרוגרסיבי, לפי מדרגות מס-2%,8%,12%,17%, כאשר תקרת המס בחלופה זו עומדת על 17%.
חברות הונג קונגיות, המפיקות הכנסות בהונג קונג, כפופות למס חברות מקומי בשיעור של 17.5%. כמובן שישנה התייחסות ספציפית גם לסוגי הכנסות, כגון: הכנסות מדיבידנד, ריבית או הכנסות אחרות.
הכנסות מדיבידנד פטורות ממס, כמו גם רווחי הון והכנסות מתמלוגים פטורים ממס. אף הכנסות ריבית מפיקדונות ומט"ח פטורות ממס. ראוי לציין כי אין מע"מ או מס מכירות בהונג קונג.
בשנת 2001 החלה הונג קונג לחתום על מספר אמנות מס עם מדינות שונות. אמנות אלו שונות מהמודלים המוכרים לנו, דוגמת מודל ה-OECD, האו"ם וארה"ב.
הונג קונג חתומה על אמנות בתחום התחבורה האווירית והימית עם חלק ממדינות אירופה המערבית. ישנן אמנות מקיפות יותר עם סינגפור ומדינות אסיאתיות אחרות.
אמנות מס מסוג זה נחתמו עם בריטניה, נורווגיה, גרמניה, סרי לנקה ועוד. אמנות מס רחבות ומקיפות יותר נחתמו, על-ידי הממשל בסינגפור, עם מדינות דוגמת בלגיה ותאילנד.
לסיכום: הונג קונג מוגדרת כיום, על-ידי רבים ממומחי המס, כמקלט מס ומהווה גורם משיכה לגורמים עסקיים הפעילים באסיה. על אף האמור לעיל, מתאפיינת הונג קונג, ככל מקלט מס, במספר מאפיינים, כדוגמת: חוסר הוודאות המדינית, היכולת לחוקק חוק מהיר לגבי שינויי מס, וחוסר באמנות כפל מס, אשר ראוי לשקול אותם בטרם תחילת הפעילות וההשקעה בה.
