שופט בית משפט השלום בתל אביב,
יובל גזית, הורה (א', 12.6.2011) באופן חריג שלא לפרסם את שמו של חשוד ברצח שאירע בגבעת שמואל. גזית נענה לבקשת הסניגור, לאחר שהתביעה לא התנגדה, אך לא נימק את החלטתו.
חוק בתי המשפט קובע ככלל, כי הדיונים יתנהלו בפומבי, ומעיקרון יסוד זה נובעת הזכות לפרסם את פרטיהם. החוק קובע שורה של נושאים בהם חל איסור פרסום מנדטורי. הוא ממשיך וקובע: "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל-פי דין".
כן נקבע בחוק: "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום". עוד נקבע, כי החשוד עצמו רשאי לבקש לאסור את פרסום שמו.
ברוב המכריע של המקרים, מתפרסמים שמותיהם של חשודים בעת הבאתם להארכת מעצר, אלא אם כן מדובר בנסיבות בהן החוק אוסר במפורש את פרסום השם. בקשתו של חשודים לאיסור פרסום שמותיהם נדירות מאוד, והיענות של בתי המשפט להן - נדירות עוד יותר.
החלטתו של גזית נוגעת להירצחו של משה אלבז אמש (11.6.2011). עו"ד אבי כהן מהסניגוריה הציבורית, המייצג את החשוד ברצח, ביקש לאסור את פרסום שמו ונציג המשטרה, רס"ר קובי הרשקוביץ, לא התנגד. בדיון נמסר, כי החשוד מכחיש את החשדות נגדו ואף מסר אליבי, אם כי גזית החליט להאריך את מעצרו בחמישה ימים לאחר שקבע שיש יסוד סביר לחשדות נגדו.