הבנתי שאני עומד מול אנשים מאוד מאוד חזקים. אם הם מפסיקים לפרסם, העיתונים פושטים רגל", נזכר שר התקשורת
משה כחלון באחת התקופות הסוערות שפקדו את שוק התקשורת המקומי. "מדובר בחברות שהן כמעט חצי מעוגת הפרסום, ונותנות פרנסה לכל אמצעי התקשורת - לטלוויזיה, לרדיו, לעיתונים. מי יפרנס גופים אלה? כחלון יפרנס אותם? אני יודע על ערוצי טלוויזיה וגם עיתונים שנפגעו מזה כלכלית. חברות הסלולר אמרו לכלי התקשורת: אם תמשיכו לתמוך ברפורמה בסלולר, נפסיק לפרסם".
דברים קשים אלה, אשר חושפים את מסכת הלחצים שהפעילות ברוני הסלולר כנגד מהלכי הגברת התחרות של כחלון בשנה האחרונה, ישודרו מחר (יום ב') בתוכנית התחקירים "360" של זכיינית ערוץ 2 רשת.
בתוכניתה של הבמאית טלי שמש, יוצרת "זהב לבן, עבודה שחורה" ו"מועדון בית הקברות", מספר כחלון על מלחמתו בטייקוני הסלולר, על הפתעתו מעוצמתם ומיכולת השפעתם. שר התקשורת מדבר גם על ניסיונם של הטייקונים להגביל את המהפכה שיזם, בין היתר באמצעות לחץ על כלי תקשורת והורדת נפח הפרסום מכלי תקשורת שצידדו במאבק בטייקונים.
"הם לא הפסיקו לפרסם, כי זה מוגזם, אבל הפחיתו משמעותית את נפח הפרסום באותם גופי תקשורת שתמכו ברפורמות להגברת התחרות, וזאת כדי לפגוע בהם כלכלית. כשחברות כאלה שהן המרכז של המשק הישראלי, שמות יד על גוף תקשורת - הן פשוט מטביעות אותו".
עוד מציין כחלון את הקשיים מבית עימם התמודד. "גם במשרד שלי התנגדו. כל היועצים חשבו שזה מהלך חד וחריף. היועצים שנחשבו להכי קשוחים והכי שמרנים אמרו לי שבית המשפט יפסול את זה. שיפסול, עניתי. אם בית המשפט רוצה לתת לאנשים לעשוק אחרים, שהוא ייתן. אני לא אתן".
כחלון סיפר כיצד זילזלו הטייקונים בדבריו בתחילת הדרך. כאשר נשאל על תעוזתם של הטייקונים אמר כי "הם הכי אמיצים בסביבה. צריך לשלוח אותם לקרב. הם עשו קמפיין שכל הפעילות שלי תפגע בשכבות החלשות. הם ידעו שאני רגיש לזה, ואז הוכחתי להם שהם גובים שקל ו-20 אגורות לדקה של שיחה מן השכבות החלשות, ורק 10 אגורות מן החזקים. אמרתי להם: אתם משתמשים באלו שמרוויחים שכר מינימום מחצור ומאופקים, כדי לממן את העשירים שאתם פוחדים מהם. איתם אתם לא יכולים להתווכח. הוצאתי נייר, והראיתי להם בדיוק את הפערים. כמה משלמים החלשים וכמה משלמים החזקים".
כחלון סיפר גם על מניעי פעולתו - ילדותו הקשה בגבעת אולגה. "אם כילד בגיל 14 אתה חושב על הישרדות מן הבוקר, ילד בן 14 שקם בבוקר ומתחיל לחשב: אלך לעבודה, ארוויח כך וכך, צריך להעביר כסף לאימא שלי, צריך להעביר כסף לאחי בבית ספר, לאחותי, לא מועדונים ולא פעילויות, כל היום אתה רק חושב על הישרדות, זה מחשל אותך. זה פותח לך את העיניים. ילד שעובר את הדברים האלה, אי-אפשר למכור לו כלום. ואחר כך, כאשר אתה כבר משיג משהו, ויש לך אותו ביד, כדי לפתוח לך את כף היד, אחרי שעבדת כל כך קשה, צריך לחתוך לך אותה עם גרזן. אחרת, אני לא משחרר".
