בהמשך עדותו בפרשת ראשונטורס, שב
אהוד אולמרט וטען (יום ג', 14.6.11), כי אינו זוכר את פרטי המימון של נסיעותיו בהיותו שר התמ"ת. לעומת זאת, ידע אולמרט לתאר בפירוט את פגישותיו באותן נסיעות, כולל מטרותיהן, ואף הזכיר פגישות שלא צוינו בלוח הזמנים הרשמי שלו.
בין השאר סיפר אולמרט על פגישתו ביוני 2004 עם מי שתיאר כממציא הברקוד, כאשר בעקבות פגישה זו נחתמה עסקה גדולה בין חברה ישראלית לחברה סינית. עוד תיאר פגישה עם מי שהיה החשב הכללי של מדינת ניו-יורק, אלן הוואסי, במטרה להגדיל את השקעות קרן הפנסיה של ניו-יורק בבונדס.
על פגישה בלונדון עם ראש ממשלת בריטניה,
טוני בלייר, בספטמבר 2004 אמר שהיא נעשתה לבקשתו של
אריאל שרון ונגעה למו"מ עם סוריה. עוד זכר כיצד ניסה לקדם שיתוף פעולה טכנולוגי עם מדינת מרילנד בשנת 2004, וכיצד ניהל מו"מ בארה"ב למניעת הכנסתה של ישראל לרשימה השחורה של מפרי קניין רוחני בארה"ב, על-רקע מאבקן של חברות התרופות האמריקניות נגד טבע.
עם זאת, בהמשך עדותו הוצגו בפני אולמרט מסמכים בהם התייחס לפרטים שונים של הנסיעות, כגון בתי המלון בהם ישהה. באחד המסמכים אף הנחה לגבות "השתתפות של 1,500 דולר" מאחד הארגונים, ואילו במסמכים אחרים התייחס במפורש לאופן המימון ולחלוקתו בין ארגונים שונים. אולמרט הסביר, שברמה העקרונית ההנחיה הייתה לחלק את ההוצאות בין הארגונים השונים, כך שההוצאה תכוסה במלואה.
שום כוונה ליצור יתרות
אולמרט הצביע על נסיעות בהן לטענתו יכול היה לבקש הגדלת מימון מהארגונים שהזמינו אותו, אם אכן כוונתו הייתה להגדיל את היתרה שעמדה לזכותו ב"אולמרט פרטי" במשרד ראשונטורס. לדבריו, העובדה שלא עשה זאת, מעידה שלא הייתה שום כוונה ליצור יתרות כאלו. "כנראה גם בריטיש איירווייס הייתה שותפה למפעל שלי", העיר אולמרט בציניות לגבי החזר של 1,366 דולר מחברת התעופה הבריטית, הנכלל אף הוא בכתב האישום.
השופט
יעקב צבן הקשה על אולמרט ממסמך לו ששלחה מתאמת הנסיעות, רייצ'ל רז-
ריסבי, בנוגע לנסיעתו לארה"ב בנובמבר 2004. במסמך זה כתבה: "1) הנסיעה על חשבונו של המשרד אבל רק במחלקת עסקים. 2) נחייב ל-AIFL [ליגת הידידות האמריקנית-ישראלית - א.ל] ב-First (תעריף מלא) בערך $9,633".
"יוצרים פה עודף לנגד עיניך", אמר צבן. אולמרט השיב: "אני חושב שהיא מציגה כאן שתי אופציות - נסיעה על חשבון המשרד או לחייב את AIFL". עוד העיר אולמרט, כי אין לייחס דיוק רב מדי לסכומים שרשמה רז-ריסבי.
"אתה רואה במסמך הזה שתי אופציות ואתה בחרת באחת?", שאל צבן ואולמרט השיב בחיוב. הנשיאה
מוסיה ארד שאלה מדוע בכלל העלתה רז-ריסבי את האפשרות ש-AIFL ישתתף במימון הנסיעה. אולמרט השיב, כי הנסיעה מעיקרה הייתה של התמ"ת, והארגון רק ביקש ממנו להשתתף באירוע שלו כאשר נודע לו שיהיה בניו-יורק. לדברי אולמרט, הוא היה צריך לבחור בין האופציות, כי לא הייתה שיטה ברורה (בניגוד לטענת התביעה בדבר קיומה של שיטה ליצירת עודפים - א.ל.).
הסניגורית, נוית נגב, אישרה, כי בסופו של דבר כוסתה הנסיעה הן על חשבון התמ"ת והן על חשבון AIFL. אולמרט אמר, כי לא ידע דבר על כך, וכי "רייצ'ל פעלה פה בבלבול מסוים או באי הבנה".
