המדינה מבקשת (ה', 14.7.11) מבית המשפט העליון להתיר לה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שהורה לה להעניק רישיון לבית הספר הפרטי "חברותא" במתחם מכללת רופין. לטענת המדינה, מדובר בסוגייה עקרונית של גבולות הפרטת החינוך וסמכותה לפקח על מערכת החינוך.
מדובר בבית ספר שהקימה קבוצת הורים ללא רישיון, כאשר לאחר מכן ביקשו לקבל רישיון על-מנת שיוכלו ליהנות ממימון ציבורי למרות שמדובר בבית ספר פרטי. משרד החינוך דחה את הבקשה, אך ועדת ערר הורתה לו להעניק את הרישיון. ערעורה של המדינה על הוראה זו נדחה בידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
שרה גדות.
מאחר שבית המשפט העליון דן כערכאה שלישית רק בנושאים בעלי חשיבות עקרונית, טוענת המדינה שתיק זה מעורר סוגייה חדשה: "מה היקף שיקול הדעת הלגיטימי של משרד החינוך ביחס לגורמים פרטיים במערכת החינוך". לדברי עו"ד דינה זילבר, הממונה על בג"צים בפרקליטות המדינה, ועו"ד אילאיל אמיר, סגנית בכירה לפרקליט המדינה, יש לשאול גם "מהן השלכות הרוחב והעומק של הפרטת יתר של החינוך הציבורי על מערכת החינוך ועל החברה הישראלית בכללותה".
מבחינה משפטית, הן אומרות, השאלה היא מהם השיקולים שרשאי משרד החינוך להפעיל בבואו להחליט האם להעניק רישיון לבית ספר פרטי. זאת, מאחר שגדות קבעה ששיקוליו של המשרד בנוגע ל"חברותא" חורגים מהסמכות שהוקנתה לו בחוק, שכן הם נגעו להסתכלות רוחב על המערכת. המדינה גם מבקשת להחליט בנושא עוד לפני תום החופש הגדול, דהיינו - במהלך הפגרה.
לדעת המדינה, לפני אישור הקמתו של בית ספר פרטי, יש לשקול את השפעתו על חלוקת תקציב החינוך המצומצם, את השפעתו על פעילות מערכת החינוך הממלכתית ועל השלכותיו ב"מרחב ציבורי ההולך ומתנוון". עוד נטען, כי אין להסתפק בבחינת בטיחות המבנה והריהוט והציוד של בית הספר, אלא גם את ההשלכה על מערכת החינוך שמחוץ לאותו בית ספר פרטי.
עוד טוענת המדינה, כי להקמתם של בתי ספר פרטיים יש השלכות הרסניות, ובהן: היבדלות חברתית בין מי שידם משגת לרכוש חינוך פרטי לבין מי שבחינוך הממלכתי; פגיעה בבתי הספר הממלכתיים בשל הקצאת תקציבים לפרטיים. היא מזהירה, כי אם תאומץ עמדתו של המחוזי בדבר הגבלת סמכויות המשרד, עלול הדבר להוביל ל"הפרטת יתר הרסנית של החינוך".
