התובע במשפט אולמרט, עו"ד
אורי קורב, עבר (ה', 14.7.11) לליבו של כתב האישום בפרשת ראשונטורס, כאשר טען שאהוד אולמרט ואנשיו יצרו במירמה עודפים של עשרות אלפי דולרים מנסיעותיו לאחר נובמבר 2004, ישיבה בה נדונו לדבריו העודפים שנוצרו קודם לכן. אולמרט דחה בכל תוקף טענה זו, וכינה אותה "דברים חסרי שחר המופרכים מיסודם". לטענתו, מדובר במסע יחסי ציבור המיועד לאוזני התקשורת.
השופט
יעקב צבן התערב: "אנחנו בשלב הראיות ולא בשלב של הרצאות. [תשאל - א.ל.] שאלות קטנות". קורב המשיך וטען, כי אולמרט השתמש בעודפים הללו למימון נסיעות פרטיות שלו ושל רעייתו. הסניגורית, עו"ד נוית נגב, התנגדה וטענה שאין המדובר בשאלות של חקירה נגדית אלא ברצון ליצור כותרות. ארד הסכימה איתה: "אלה לא שאלות שאתה באמת מקווה לקבל תשובה". צבן הורה: "תיכנס לפרטים".
אולמרט אמר, כי מעולם לא שילם בצ'ק עבור נסיעה מיד אחריה, ופעמים רבות שולמו נסיעות שלו ושל בני משפחתו בנקודות. לדבריו, הוא לא יכול לבודד נסיעה כלשהי מתוך השיטה הכוללת, לפיה שילם בנקודות או בכרטיסי אשראי לעיתים מזומנות. אולמרט הוסיף, כי אין לו מידע כיצד סודר העניין בזמן אמת.
קורב טען, כי יש ראיות לכך שאולמרט הוא שהורה ליצור את העודפים שנוצרו בשנת 2005. בחקירתו הראשית טען אולמרט, כי העודפים בראשונטורס נוצרו שלא בידיעתו ובוודאי שלא בהוראתו, וזוהי הנקודה המרכזית בפרשה זו. הוא הציג לקורב שורה של מסמכים המוכיחים לגישתו גירסה זו, אך אולמרט טען שהם מוצגים בצורה שגויה.
קורב טען, כי בנסיעה לארה"ב בנובמבר 2004 כתבה המתאמת רייצ'ל רז-
ריסבי לאולמרט, כי משרד התמ"ת מממן נסיעה במחלקת עסקים, ואילו AIFL יחוייב בעלות של
מחלקה ראשונה. כאשר התערב עו"ד רועי בלכר, הגיבה הנשיאה
מוסיה ארד בכעס: "אין מקום להערות האלה. חוץ מאשר לומר כמה פעמים שאין הערות מהצד, אין לי מה לעשות. אולי עוד מעט ישנו את הכללים ויהיו לי אמצעים אחרים". היא קראה לקורב שלא להגיב, כדי להימנע מגלישה לוויכוח. מאוחר יותר הגיב אחד התובעים להפרעה נוספת של בלכר, ברומזו שניתן להוציאו מהאולם.
בהתייחסו לאותו מסמך אמר אולמרט, כי מדובר היה בשתי חלופות שהוצגו לבחירתו, וכי בסופו של דבר שילם במזומן תמורת ההפרש. "הדעת אומרת שמי שמחפש לעשות כסף, אז למה שישלם מכיסו אגורה, אם יש פה עודף אדיר של 9,000 דולר שיכול להיווצר מאותה קונספירציה. כל המבנה הזה בנוי על המילה 'נחייב' של רייצ'ל, שראינו את הלשון שלה".
קורב עמד על כך, שבשני הסעיפים הראשונים לא מופיעה המילה "או", בעוד בהמשך המסמך השתמש רז-ריסבי במילים המציינות העלאת אפשרות. הוא גם שאל, מדוע חוייב AIFL בסכום גבוה ממחיר הכרטיס כפי שמופיע בהמשך המסמך. אולמרט שב ואמר, כי מדובר בליקוי לשוני. צבן שאל מה קרה בפועל, ואולמרט השיב שרז-ריסבי אכן גבתה מהמדינה, מ-AIFL וממנו עצמו את עלות השדרוג.
צבן: "היא כותבת, והיא מבצעת, אז היא כנראה הבינה מה רוצים ממנה לעשות. פשוטו של מקרא". אולמרט: "אי-אפשר לעשות כאן כפשוטו". קורב: "זה פשוט מאוד. אתה יודע שהנסיעה על חשבון המשרד ושהיא גובה 9,639 דולר נוספים מ-AIFL ושאתה משלם את השדרוג". ארד: "אבל היא קונה ב-9,600 דולר, אז למה שדרוג? היא יודעת שהיא מקבלת 9,600, אז בשביל מה היא צריכה עוד 500?" קורב: "השאלה היא אם מר אולמרט מעוניין לשלם". ארד: "אבל יש לה עוד 9,600". אולמרט: "כי הוא גנב".
ארד: "המסמך לא מדבר בעד עצמו". קורב: "הוא כן מדבר בעד עצמו". אולמרט: "אם יש לראשונטורס עוד 9,639 דולר וצריך לשלם עוד 500 דולר, אז למה באים אלי?" צבן: "אנחנו עוסקים כבר חצי שעה בסיכומים, אז אולי נשמע שאלה?" קורב: "הייתי שמח להשחיל כאן שאלה". אולמרט: "יש כאן שתי אופציות ואני נותן לה את האופציה היותר זולה".
קורב החל לומר שאולמרט מסרס ומסלף את המסמך, אך ארד התערבה באומרה שניתן לשאול את השאלות בצורה שונה. "אדוני צודק לגבי ההערות שנשמעות מהצד חדשות לבקרים, אבל גם לאדוני יש חלק במתח שנוצר פה, שגורם לבזבז זמן ושמפריע גם לאדוני. הצבע שאדוני מוסיף מיותר. אדוני יקבל את אותה תשובה גם בלי זה", העירה לקורב. בסיום הדיון הביעה ארד את התקווה, שבשבוע הבא כל הצדדים יהיו רגועים יותר.