|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

האם ראוי השופט אדלר להמשיך בתפקידו

עו"ד שרון שפינט, על נשיא בית הדין הארצי לעבודה שחתם בפסקי דין בתואר ד"ר - למרות שהוא לא
22/05/2001  |     |   מאמרים   |   תגובות
 קישורים
  השופט אדלר בעל תואר שני אך חתם כד"ר


כבוד, ועוד קצת כבוד.
הנשיא אדלר

ביום 21.5.01 נחשפה בעיתון הארץ העובדה המדהימה (והמצערת) לפיה סטפן (סטיב) אדלר - נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שהוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת קולומביה, מציג עצמו ואף חותם על פסקי דין בתואר ד"ר.

בידיעון הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב קיים קורס ייחודי לתלמידי תואר שני במשפטים - והמרצה באותו קורס הינו אותו ד"ר אדלר.

ואם הדברים אינם ברורים, השופט אדלר אשר למד משפטים באוניברסיטת קולומביה, בוודאי הינו הראשון לדעת כי זו מציעה לתלמידיה שלושה תארים במשפטים: תואר ראשון Juris Doctor (שהוא המקביל לתואר הראשון הישראלי במשפטים LL.B), תואר שני - מאסטר (LL.M), ותואר דוקטורט - (Doctorof Juridical Science (J.S.D.

קשה לתאר את החומרה שבמעשיו של כבוד הנשיא. גם בעת כתיבת שורות אלו עדיין קשה מאוד להאמין כי הצמאון לכבוד, כבוד ועוד קצת כבוד, גרם ל שופט ותיק, נשיא בית דין ארצי לעבודה, להתהדר בתואר לא לו. השארותו של כבוד הנשיא בתפקידו, לאחר שנחשפו הדברים, פוגעת במערכת המשפט כולה. רק במדינת עולם שלישי יכול להשאר בתפקידו שופט אשר ביצע מעשה של התחזות.

בתגובתו לעיתון הארץ מסר השופט אדלר בתשובה לשאלה האם הוא דוקטור, כי "זו חצי אמת". כאמור, אין מדובר בחצי אמת, ואם זו אכן היתה תשובתו של כבוד השופט, היא מעידה כי הוא כלל אינו מודע לחומרה שבמעשיו.

יתרה מכך, לפי הפרסום בהארץ לא ידע השופט אדלר להסביר מדוע חתם בתואר ד"ר, והסברו הדחוק היה: "אולי רציתי להדגיש דבר מה בפסק דין". כלומר נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סבור כי לחתימתו בתור נשיא בית הדין אין משקל מספיק, ועל מנת להדגיש ולהגביר את חשיבות פסיקותיו - הוסיף לשמו את התואר ד"ר. מה משקלם המוסרי של אותם פסקי דין אשר "הודגשו" בתואר הפיקטיבי?

כדי להדגיש את האבסורד, נצביע כאן על אחד מאותם פסקי דין אשר הודגשו בתואר "ד"ר סטיב אדלר". המדובר בהחלטה שניתנה לפני מספר ימים על-ידי בית הדין הארצי לעבודה (בש"א 1216/01), שעניינה תביעה שהוגשה נגד הוועדה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך, תביעה שהוגשה על-ידי מקבלי תואר מאוניברסיטה זרה שעתרו להכרה בתואר האקדמי שרכשו באנגליה. החלטת בית הדין הארצי, הנשיא אדלר כשופט דן יחיד, עסקה בנושא פרוצדורלי בלבד. אולם יתכן שהשופט בחר לחתום בסופה בתואר ד"ר מאחר וביקש להדגיש את חשיבות ההכרה בתארים אקדמאיים.

ניתן כמובן להתבדח על חשבונו של השופט, אולם הומור בהקשר זה עשוי להפחית מחומרת המעשה ומהשלכותיו על מערכת המשפט הישראלית, תפיסתה בעיני הציבור הרחב וכוחה המוסרי.
בתי המשפט במדינת ישראל דנים מדי יום ואף מרשיעים באופן שגרתי נאשמים שונים אשר התחזו ונטלו לעצמם תארים לא להם.

גם השופט אדלר עצמו, כשופט בית הדין לעבודה, דן בוודאי פעמים רבות, בטענות כנגד עובדים אשר ניסו לקבל קידום, הטבה בשכר או משרה תוך הצגת עצמם כבעלי תואר לא להם. אותו שופט אשר ביקש להגדיר את מעשהו כ "חצי אמת", ישב, וזאת רק דוגמא אחת, בהרכב בית הדין הארצי לעבודה אשר דן במקרהו של עובד אשר תבע את המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, ובטפסי התביעה ציין רק "חצי אמת": אותו עובד ציין בטפסים כי נפגע בתאונה במקום העבודה, ו"השמיט" עובדה נוספת - שאותה תאונה נגרמה כתוצאה מקטטה עם עובד אחר (תיק מז' / 0-122).

ומה היה להרכב השופטים, וביניהם השופט אדלר, להגיד על אדם שמסר למעשה רק "חצי אמת"?
להלן קביעתם הנחרצת כלשונה: "הסוגיה השלישית היא, האם אכן אי-ציונן של כל עובדות המקרה בטופס התביעה למוסד אף היא בגדר מרמה תחשב. אנו משיבים בחיוב לשאלה זאת ללא היסוס".

כיצד יוכלו שופטים במדינתנו להמשיך ולהרשיע נאשמים אשר הציגו עצמם כבעלי תואר אקדמי או אחר -וקיבלו בזכות זאת הטבות ו/או תפקיד - כאשר באותו זמן שופט בכיר אשר ביצע את אותו המעשה, לא רק שאינו נאשם בדבר, אלא אף נשאר בתפקידו.

האם בנסיבות אלו ניתן להמשיך ולדבר על "שלטון החוק" ו"טוהר השיפוט" במדינת ישראל?

תאריך:  22/05/2001   |   עודכן:  25/05/2001
שרון שפינט, עו"ד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מרכזיותו של בית המשפט בין המוסדות השלטוניים והתפקיד שהוא ממלא בחיי החברה הישראלית, העמידוהו במרכז השיח הציבורי. שאלות הנוגעות למידת השפעתו של בית המשפט העליון, ולהשפעתה של המערכת השיפוטית והמשפטית בכלל על החברה בישראל, הביאו לזרקורים, בין היתר, את שאלת מעמדו החוקתי של בית המשפט העליון, את שאלת הרכבו ובעיקר את שאלת היקף התערבותו. בעל כורחנו, היינו לאקטואליה.
יצחק זמיר - הפרופסור והשופט - הניח את היסוד למשפט המינהלי בישראל. קדם לו מורו, פרופ' ה' קלינגהופר, אשר "נטל את המשפט המקומי, שהיה במהותו משפט אנגלי, ועליו הרכיב את השיטתיות של המשפט האירופי" . זמיר יצר את הסינתזה בין ההיבטים האנגלו-אמריקאיים לבין ההיבטים הקונטיננטליים. על בסיס סינתזה זו בנה את היסודות של המשפט המינהלי הישראלי העצמאי, הן בהיבטיו הכלליים (כגון תורת שיקול הדעת המינהלי, הסבירות והמידתיות, הביקורת השיפוטית על חוקיות המינהל) והן בהיבטיו המיוחדים (כגון, דיני מכרזים, דיני תכנון ובניה, דיני שלטון מקומי). בזכותו של יצחק זמיר, המשפט המינהלי הישראלי הוא מהמתקדמים בעולם המערבי. הישגים אלה באו בשל שתי תכונות המאפיינות את יצחק זמיר: שכל ישר וכשרון מחקר. בעיני, יצחק זמיר הוא הפרסוניפיקציה של האדם הסביר: התחשבות בשיקולים השונים והמנוגדים; איזון ביניהם בשום שכל; התרחקות מקיצוניות; הבחנה ברורה בין האישי לציבורי; בין הדיוני למהותי; בין הצורה לתוכן. כל אלה מאפשרים לו לגבש מסגרת נורמטיבית מבוססת וסבירה. כושר המחקר שלו - הן בגדרי המשפט הישראלי והן בגדרי המשפט המשווה - מאפשר לו לתת ביסוס מדעי איתן לסוגיה בה הוא עוסק. אכן, לפנינו מזיגה נדירה בין הלכה למעשה, בין ספרא לסייפא, בין כושר ההכללה לבין כשרון היישום.
ביסוד ההצעה להקמת בית משפט לחוקה עומד הרצון להוציא מסמכותו של בית המשפט העליון את הסמכות להחליט בשאלות חוקתיות
דואר אלקטרוני (מעתה דוא"ל) הוא כיום אחד מהכלים השכיחים להעברת מידע וקיום אינטראקציה שוטפת בין אנשים באינטרנט. מיום ליום חברות החלו להכיר את גדולותו של כלי שיווק זה הן לגיוס לקוחות פוטנציאלים והן לשימור הלקוחות הקיימים.
21/05/2001  |  ניב חזן  |   מאמרים
עיקר החדשות מס' 275 לשבוע של ה- 20.5-27.5

20/05/2001  |    |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il