פרקליטות המדינה מבקשת (ג', 26.7.11) מבית המשפט העליון לדון בדלתיים סגורות בערעורו של נשיא המדינה לשעבר,
משה קצב, על הרשעתו באונס ובעבירות מין נוספות.
לדברי הממונה על עניינים פליליים בפרקליטות, עו"ד נעמי גרנות, יש להמשיך בעליון את סגירת הדלתיים שקבע בית המשפט המחוזי בתל אביב. היא אומרת, כי אין כל אפשרות לקיים את הדיון בפומבי, לנוכח איסור הפרסום שעודנו חל על שמות המתלוננות ועל מוצגים ופרוטוקולים שהוצגו במחוזי.
בית המשפט המחוזי אפשר לפרסם את רוב הפרוטוקולים והכרעת הדין בעניינו של קצב, לאחר שהשחיר את שמותיהן ופרטיהן המזהים של קורבנותיו. לעומת זאת, נאסר לחלוטין פרסום מוצגים שהוגשו בתיק. בית המשפט העליון התיר לפרסם את רוב ערעורו של קצב, ואילו תגובת המדינה אמורה להיות מוגשת השבוע.
השופטים
מרים נאור,
עדנה ארבל ו
סלים ג'ובראן ישמעו את הטיעונים בעל-פה במסגרת הערעור בשבוע השני של חודש אוגוסט, ואם יהיה צורך - גם בשבוע שאחריו. קצב מערער הן על הרשעתו והן על חומרת עונשו - שבע שנות מאסר. טיעוניו העיקריים הם שמחומר הראיות עולה מסכת של יחסים בהסכמה עם א' ממשרד התיירות, וכי הטיפול התקשורתי בפרשה מנע ממנו משפט צדק.
סניגוריו של קצב הודיעו לפרקליטות, כי יגישו במישרין לבית המשפט העליון את עמדתם בנושא סגירת הדלתיים בערעור. בבית המשפט המחוזי התנגדה ההגנה לסגירת הדלתיים, ונראה שזו תהיה עמדתה גם בעליון. סביר להניח, כי הערעור יישמע בדלתיים סגורות, ולכל היותר יתירו השופטים לפרסם הודעות תמציתיות של תוכן הדיונים.
השופט
יורם דנציגר עיכב את כניסתו של קצב לכלא עד לסיום הדיון בערעורו. לעומת זאת, דחה בית המשפט העליון את בקשת ההגנה שלא לקיים את הדיון בפגרה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
