הצעות חוק נוספות של חברי כנסת מן הימין נגד בית המשפט העליון. ח"כ
יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת) וח"כ
זאב אלקין (אבי חוק האנטי-חרם) מציעים למנות שופטים לבית המשפט העליון רק באישור ועדת החוקה. ח"כ
יעקב כץ מציע לצמצם את סמכותו בנושאי ביטחון.
הצעתם של לוין ואלקין דומה לזו שהגישו בכנסת הקודמת
גדעון סער (כיום שר החינוך), וגם
אבישי ברוורמן ומנחם בן-ששון (מסיעות העבודה וקדימה, בהתאמה). על-פי ההצעה, כל מועמד לבית המשפט העליון יעבור שימוע בוועדת חוקה, חוק ומשפט - בדומה לשימועים הנערכים בסנט האמריקני.
"המועמד יישאל בכל הנוגע לעמדותיו המשפטיות והחוקתיות, לתרומתו לחשיבה המשפטית, לתפיסת עולמו הנוגעת לשאלות צדק ומשפט, לעניין האיזון הראוי לדעתו בין ערכים שונים ולעניין תפיסתו את עיקרון הפרדת הרשויות", נאמר בהצעה. הישיבות יהיו פומביות וישודרו בשידור חי. הליך דומה, נאמר בהצעה, יינקט לפני מינוי נשיא העליון והמשנה לנשיא. רק מועמד שיאושר בידי הוועדה בסיום השימוע יעבור לדיון בוועדה למינוי שופטים.
לוין ואלקין לא מסתירים, בדברי ההסבר להצעה, את מניעיהם: "ראיון המועמדים יבטיח שקיפות הולמת של דעותיהם ועמדותיהם, ובכך יסייע גם לחברי הוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא, משנה לנשיא ושופטים, בדרך שתאפשר לזרמים מחשבתיים שונים בחברה להשפיע על שיטת המשפט ועל ההלכות הנפסקות בערכאה העליונה.
"... אין אח ורע בדמוקרטיות המערביות לשיטת בחירת שופטים דוגמת זו הנהוגה בישראל, הנעשית הרחק מהעין הציבורית, בוועדה סגורה אשר דיוניה מתנהלים ללא פרוטוקול מלא ומבלי שתוכנם מובא לידיעת הציבור, ותוך שמשקלם של השופטים המכהנים בהליכי הבחירה מהווה משקל מכריע. מתן הסמכות המוצעת לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפסול מינוי בלתי ראוי מהווה גם השבה ראויה של האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר אינו מתקיים ככל שמדובר בהליכי בחירת השופטים".
הצעתו של כץ קובעת בקצרה: "בדונו בעניינים ביטחוניים הקשורים באופן ישיר לחיי אדם, רשאי יהיה בית המשפט העליון ליתן צו הצהרתי בלבד; הרשות תדון בפסק הדין בתוך 45 ימים מיום הינתנו". בדברי ההסבר להצעה, אומר כץ:
"רשויות מדינה שונות המופקדות על בטחון המדינה ואזרחיה אינן רק בעלות הידע הגדול ביותר בעניינים אלו אלא גם נושאות באחריות הישירה לתוצאות פעולותיהם. ההחלטות של רשויות אלו נובעות מהידע הרב שהצטבר אצלן ומושפעות מהידיעה שבעקבות החלטה לא נכונה הן תשאנה בהשלכות.
"... שופטי בית המשפט העליון, לעומת זאת, הם בעלי ידע משפטי רב ואף מרימים את דגל המוסר, אך הם חסרים את הידע המקצועי הנרחב, ובעיקר את שיקול הדעת של הנושאים באחריות הישירה. עקב כך, ייתכן שפסיקת שופטי בית המשפט הגבוה לצדק תהיה אומנם חוקית ומוסרית אך תפגע בבטחון המדינה או תגרום לסיכון חיים. עם זאת, לא ייתכן ששופטי בית המשפט הגבוה לצדק לא יוכלו לחוות את דעתם גם בנושאים אלו.
"מוצע בזה שבית המשפט הגבוה לצדק לא יוכל לתת צווים בעניינים ביטחוניים הנוגעים באופן מובהק לחיי אדם, אך יוכל לחוות את דעתו בנידון באמצעות צו הצהרתי". בכך חוזר כץ על הצעתו, שכבר הוסרה מסדר היום בשנה שעברה.
