אגודת העיתונאים בתל אביב עתרה לבג"ץ נגד מינויו הקרב של יוני בן מנחם למנכ"ל
רשות השידור היום בצהריים. בעתירה בת למעלה מ-50 העמודים מפורטות טענות רבות של האגודה, לפיהן בן מנחם אינו ראוי להיות מנכ"ל הרשות. בין השאר טוענת האגודה, באמצעות עו"ד אילן בומבך, כי מדובר במינוי פוליטי פסול, כי בן מנחם עסק רבות בעבודה פרטית ללא קבלת היתר, כי פיטר עובדים בחוסר תום לב, כי קיבל ציונים לא מספקים במבחני פילת וטענות נוספות.
בעתירה נטען כי הממשלה עתידה להחליט בנושא כבר ביום ראשון הקרוב, ולפיכך הדחיפות בקבלת צו ביניים אשר יקפיא את התהליך עד לסיום הדיון בנושא. רשימת המשיבים בעתירה כוללת את ממשלת ישראל; ראש הממשלה והשר הממונה על הרשות,
בנימין נתניהו; רשות השידור; ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל; ויוני בן מנחם עצמו. אגודת העיתונאים טוענת כי "אי-מתן הצו יגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשידור הציבורי במדינת ישראל וינציח מינוי פוליטי מרכזי אשר יש בו כדי לפגוע ברקמות העדינות ביותר של שלטון החוק".
לדברי האגודה, מדובר במינוי פוליטי של ראש הממשלה: "מינויו של מר בן מנחם איננו אלא מינוי פוליטי פסול". האגודה טוענת כי "קיים זיהוי פוליטי של חברי ועדת האיתור עם ראש הממשלה, וכן קיימת זיקה ברורה לראש הממשלה וללשכתו. יו"ר ועדת האיתור, הוא יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, שימש בעברו דוברו הפוליטי של נתניהו, לפחות מחודש אוגוסט 2005 (מועד התפטרותו של נתניהו ממשרד האוצר) ועד לפריימריז בליכוד. כמו-כן, לא ניתנה תשומת הלב היתרה לכך שמר יואב הורוביץ, פעיל ליכוד מרכזי, שימש בעברו כראש המטה האישי של מר נתניהו בבחירות הפנימיות בתנועת הליכוד. גם נציב שירות המדינה הנכבד מונה לתפקידו על-ידי נתניהו, בניגוד להמלצתה של ועדת האיתור בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אשר מסרה שישה שמות אחרים המועמדים מבחינתה למשרה זו". נחלי מידע אלה מתנקזים, כך טענה העותרת, לאגן היקוות אחד: בן מנחם הינו מועמדו המובהק, המועדף, ולמעשה-היחיד, של נתניהו. עניין זה הוא בבחינת סוד גלוי. אגודת העיתונאים מוסיפה ומבהירה כי היא "מצויה בתחושה קשה כי הליך הבחירה וטיב שיקול הדעת של ועדת האיתור הושפעו ישירות לנוכח סוד גלוי זה".
האגודה טוענת כי בן מנחם אינו מתאים לתפקיד. טיעון ראשון של האגודה נוגע למבחני פילת שעבר בן מנחם בשנת 2002 בעת שהציג מועמדותו לתפקיד מנהל הטלוויזיה, אשר לפי הטענה קיבל בהם ציון של 4 מתוך 9. בנוסף נטען כי "מומחי פילת קבעו בעניינו קביעות קשות, בכל הנוגע למסוגלותו הניהולית, להתמודדותו עם קונפליקטים, לעמידתו בלחצים, לכושר הארגון שלו, ליכולתו בהנעת אנשים, למנהיגותו, לסמכותיותו ולהליכי החשיבה שלו".
טיעון שני הוא נגד עבודות פרטיות שבן מנחם כביכול מבצע ללא היתר מוקדם. בין עבודות פרטיות אלה מונה האגודה כתיבת בלוג, כתיבת יותר מ-300 מאמרים לאתר News1 ("לא ניתן לכתוב, לעבד ולערוך יותר מ-300 מאמרים בתקופה של כ-4 שנים, מבלי שהדבר יבוא על-חשבון זמנו ומרצו של העובד, בהתייחס לעבודתו העיקרית כעובד מדינה בכיר. וזאת במנותק מן העובדה שמאמרים אלה מופיעים מעל לבמה תקשורתית המתחרה במקום עבודתו של מר בן מנחם"). טענות נוספות לעבודה פרטית הן כי בן מנחם משמש פרשן לרדיו סאווה (רדיו אמריקני בערבית). האגודה טוענת כי "עיסוקים אלה נעשים ומתבצעים ללא קבלת היתר לעבודה פרטית כפי שמתחייב מהוראות התקשי"ר ו/או מנוהל היתר לעבודה פרטית ברשות השידור".
עוד טוענת האגודה כי נגד בן מנחם הוגשה תלונה לנציב שירות המדינה בגין חשד לכאורה לרישום כוזב במסמכי תאגיד, אז כביכול פיברק תאריכים על מכתבים העוסקים במינוי עובדים. האגודה מציינת כי לא ידוע מה עלה בגורל תלונה זו. כמו-כן מביאה האגודה מספר פסקי דין בענייני עובדים אשר כוללות ביקורת נגד בן מנחם. האגודה מציינת גם כי בן מנחם חתם על חשבוניות חברת מוניות הפלמ"ח בתקופה שבה חייבה התחנה את הרשות בסכום עודף של 4 מיליון שקל וכן מציינת כי בתקופת כהונתו כמנהל
קול ישראל רשמו התחנות שתחת ניהולו ירידה ברייטינג שלהן.
מרשות השידור טרם נמסרה תגובה.
את תגובת בן מנחם לא ניתן היה להשיג.
