חשיפה חדשה ב-News1: שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, וראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, שיבשו מהלכי הבדיקה מצד משרד הפנים שנערכה על-פי חוק העיריות בשנים 2007-2006. בכך גרמו להסתרת מידע ולהטעיית הרשויות, שגם כך לא התאמצו למלא את חובתן.
המידע שלהלן מעלה חשד, לפיו להטעייה והסתרת המידע הייתה תכלית: הסתרת הקשר האמיתי בין השניים. מחומר הראיות עולה חשד לפיו ביצעו השניים עבירות חמורות ביותר: שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, קבלת דבר במרמה, ועבירות של מתן וקבלת שוחד.
הממצאים שלהלן הנחשפים ב-News1 מלמדים:
לא יהא מנוס מהגשת כתב אישום גם נגד דנציגר, אלא אם יחליט היועמ"ש,
יהודה וינשטיין, להימנע מהגשת כתב אישום נגד דנציגר בשל מעמדו כשופט בית המשפט העליון.
וינשטיין ניסה לטייח, ונכשל
נזכיר: וינשטיין נמנע במשך יותר משנה מאז החשיפה ב-News1 (פברואר 2010) מביצוע מלאכתו בכך שלא הורה על חקירתו המיידית של דנציגר. רק לאחר פרסומים חוזרים ונשנים ושאלות שהוצגו בפניו שוב ושוב, ולאחר שפרקליט המדינה
משה לדור פעל לקידום החקירה, נאלץ וינשטיין לקבל את בקשת המשטרה ולהתיר חקירת דנציגר.
עיקרו של המידע שהוסתר: לחיאני קיבל שירותים אישיים מדנציגר גם בשנים 2006-2007 - במיוחד ביצעו הסדר חובות בהיקף עשרות מיליוני ש"ח - אך הוא
לא שילם בגינם פרוטה מכיסו הפרטי. במקום זאת הוא "סידר" לדנציגר תמורה על-חשבון הציבור: מתן שירותי ייעוץ לעירייה תמורת סכומי כסף מפולפלים מקופתה של העירייה.
הסתרת המידע והטעיית הרשויות שבוצעו במהלך 2007-2006 על-ידי דנציגר ולחיאני עולה כדי חשד לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט. שכן, בדיקת משרד הפנים מתנהלת על-פי חוק במטרה מוצהרת: לגלות ו/או למנוע שחיתות מצד אישי ציבור וספקי שירותים המועסקים על-ידי העירייה ו/או בכירי העירייה. המידע על אודות ייצוג לחיאני בהסדר החובות בלא תמורה כספית לא דווח על-ידי דנציגר ולא על-ידי לחיאני, ומכאן החשד לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
הבדיקה נערכה על-ידי רו"ח רון פישמן, שמונה לבצע בקרה ופיקוח מטעם "הוועדה לחיוב אישי" שמפעיל משרד הפנים, במסגרת "
דוח הביקורת של רואה החשבון מטעם משרד הפנים", בין היתר בהסתמכו על דיווחים וממצאים של משרד בוק-אביו - רואה חשבון של משרד הפנים, המבצע ביקורת שנתית מטעם עיריית בת ים. הבדיקה נערכה כאמור במשך כשנתיים, אך הדוח הסופי הוגש בתחילת 2008, זמן קצר לאחר כניסתו של דנציגר לכהונת שופט בית המשפט העליון.
ממידע שהובא ל-News1 עולה, כי לחיאני מסר דיווח מטעה והסתיר מידע עוד בשלב המקדים. דנציגר לא טרח למסור דיווח ו/או בחר להסתיר את המידע. בדוח שהגיש רו"ח רון פישמן נאמר, בין היתר [
ראו המסמך בהמשך, סעיף 5.3.2.7]:
כאמור בדברים שלעיל, על-פי לחיאני - דנציגר
ייצג את ראש העירייה בתמורה, בפעילותו העסקית הפרטית בשנים 2003-1999. אמירה זו גילתה אומנם טפח, שהיה ידוע ברבים, אך במקביל הסתירה את המידע החמור והעיקרי: משרדם של דנציגר-קלגסבלד המשיך לייצג את לחיאני, בעסקיו הפרטיים, במשך שנים גם לאחר מינויו של לחיאני באוקטובר 2003 לראשות העיר בת ים. אך במקביל, ובמקום לשלם מכיסוי הפרטי - באותן שנים "סידר" לחיאני למשרדו של דנציגר עבודות ייעוץ בסכום כולל הקרוב למיליון ש"ח.
דנציגר הציל את לחיאני מפשיטת רגל
כפי שחשפנו כאן ב-16.02.10, דנציגר ייצג את לחיאני בענייניו הרגישים ביותר, לרבות: הסדר לפרעון חובות מול בנק המזרחי. דנציגר ייצג אישית את לחיאני בתקופה הרגישה ביותר מבחינת לחיאני, ששזה כבר כיהן כראש עיר אך היה מסובך בחובות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח.
על-פי המידע שהובא ל-News1, דנציגר ייצג את לחיאני בהסדר החובות בשנים 2006-2005. במסגרת ההסדר "סידר" דנציגר ללחיאני הלוואה בסך 14 מיליון ש"ח מבנק איגוד, בסיועו של דב קוטלר - מנהל הסניף דאז וידידו האישי של דנציגר. ההסדר יושם ביום 01.01.07.
בפועל, בדרך זו רכש בנק איגוד את החוב שסיכן את לחיאני מפני פשיטת רגל ואיפשר לו להיפטר מעולו של בנק המזרחי ומצעדים משפטיים מבכירים. מאוחר יותר גמל לחיאני לבנק איגוד ולקוטלר בראשו, כאשר "סידר" פתיחת חשבון של עיריית בת ים בבנק איגוד והעברת חלק מכספי העירייה לבנק זה.
הייצוג האמור - הצלתו של לחיאני מפשיטת רגל קרובה, בלא תמורה, משמעו: מתן הטבה כספית משמעותית ביותר ללחיאני, מצד אחד; וקבלת תמורה מקופתה של עיריית בת ים, למשרדו של דנציגר, מצד שני. דבר זה מעלה בנוסף חשד לעבירות שוחד הן מצד לחיאני והן מצד דנציגר, וזאת נוסף לחשד בדבר קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
- מידע נוסף וסנסציוני יובא בימים הקרובים.
