"נשיא. 'ביג דיל'. גם הוא בן אדם, גם הוא מחבק אנשים". כך אמר (יום ד', 10.8.11) סניגורו של
משה קצב, עו"ד ציון אמיר, בהתייחסו להרשעתו של קצב במעשה מגונה (חיבוק) כלפי ל' מלשכת הנשיא. לדבריו, היה זה חיבוק תמים בעקבות עבודתה של ל' בארגון יום הולדתו ה-60 של קצב.
לדברי אמיר, רק ערב עדותה בשנת 2009 טענה ל', כי היה זה חיבוק חד-צדדי של קצב - דבר ההופך אותו למעשה מגונה. גם האלמנטים האחרים בגירסתה, כגון רחרוח צווארה, נוספו בבת אחת רק ב-2009 - טען אמיר. השופטת
עדנה ארבל הגיבה באומרה, כי ל' העידה שיצאה מהחדר בוכה ויש עדויות חיזוק בנושא זה. אמיר השיב, כי גם פרט זה נוסף במאוחר לגירסתה של ל', וכי רוב דבריה הם גירסה שנכבשה ללא הסבר. "כל הגרסאות המפלילות, ללא יוצא מן הכלל, עלו בזמן הרענונים", טען אמיר.
על עדויות החיזוק אמר אמיר, כי העדים דוברים אמת אך המעשה לא היה מיני. ארבל: "אז למה הם שולחים אותה להתלונן במשטרה?" אמיר: "על-פי תפיסתם, כאשר נשיא מחבק בחורה צעירה זה מעשה פסול. הם גם כעסו על הנשיא מכל מיני סיבות". השופטת
מרים נאור: "אם זה לא היה - אז למה היא סיפרה להרבה אנשים? ואם זה היה, והיא טעתה בפירוש שזה היה מיני - אז זו לא גירסה כבושה". אמיר השיב, כי היה חיבוק תמים ו-ל' סיפרה עליו מתוך התרגשות של המחווה שבחיבוק. לדבריו, גם גרסאות החיזוק נולדו במאוחר, ואילו גרסאותיהם הראשונות של אותם עדים דווקא מחזקות את טענת החפות של קצב.
בנוגע להרשעתו של קצב בשיבוש חקירה, לאור שיחתו עם ל' לאחר שנחקרה במשטרה, טען אמיר, כי מדובר בשאלה עובדתית פשוטה: האם שאל אותה על חקירתה או על שאלות של עיתונאים. לדבריו, ההרשעה מתבססת רק על דבריה של ל', אך היא סתרה את עצמה בהקשר זה, וקיים ספק באישום זה. "אם היה רוצה לשבש - היה הולך לדבר עם העדים האמיתיים. על מה הוא הולך לשבש? עם פקידה על חיבוק יום הולדת? יש פרופורציות", הוסיף אמיר.
