רשות המיסים ספגה מכה קשה כאשר בית המשפט העליון אישר פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ואסר על פקידי השומה למנוע הטבות משני שכירים נכים שקיבלו מענקי פרישה וביקשו גם ליהנות מהטבות המוקנות להם על-פי חוק כנכים.
שופטי בית המשפט העליון -
אשר גרוניס,
אליקים רובינשטיין ו
חנן מלצר, חזרו ואישרו בפסק דין עקרוני, כי שכירים ונכים שפרשו מעבודתם יכולים לפרוס את מענק הפרישה על-פני שנים ובמקביל לממש זכותם לקבלת פטור עד לתקרת ההכנסה השנתית הקבועה לנכים גם על-פני אותן שנים ולא רק לשנה אחת בלבד כפי שרצה פקיד השומה.
שרל שבטון עבד כשכיר בבנק דיסקונט במשך 44 שנים. בעקבות ניתוח לב שעבר נקבעה לו 100 אחוזי נכות . החל מיום שנקבעו לו אחוזי הנכות זכאי היה שבטון לפטור ממס הכנסה מיגיעה אישית של עד 492 אלף שקלים בשנה. בגיל 60 פרש שבטון לגמלאות מוקדמות וקיבל מענק פרישה מבנק דיסקונט של כ-3.6 מיליון שקלים.
יעקב בן אריה שימש מנכ"ל שכיר בחברת טלרד נטוורקס במשך 21 שנים. בן אריה סבל שנים ממחלת הפוליו אך מעולם לא דרש בעניין זה הקלה מרשות המיסים וזאת עד לפרישתו. בסמוך לפרישתו הוכר כנכה בדרגה של 100 אחוז. עם פרישתו קיבל בן אריה מענק פרישה בסך של כ-1.5 מיליון שקלים. גם שבטון וגם בן אריה ביקשו משלטונות המס לפרוס את המענק הפרישה ל-6 שנים ול-5 שנים קדימה בהתאמה, ומהכנסה שנקבעה כחייבת במס בכל שנה ושנה להפחית את הפטור המגיעה להם כנכים וממה שנותר לשלם על זה מס.
רשות המיסים הסכימה לפרוס את מענק הפרישה לשנים המבוקשות, אך מהסכום שהתקבל הסכימה להכיר בפטור רק ביחס לשנה אחת, דבר שהפך את סכום המס הנדרש גבוה בהרבה ממה שהנכים היו זכאים לו.
גם במקרה של שבטון וגם במקרה של בן אריה קבע בית המשפט המחוזי (השופט אלטוביה) שהפרשנות של שלטונות מס הכנסה לחישוב המס הינה בניגוד לחוק, וכי הנכים היו זכאים לחשב את המס המוקנה להם באופן שהפטור המגיע להם כנכים יחושב על-פני כל שנה ושנה בתקופת הפריסה ולא רק לשנה אחת בלבד.
גם פקיד שומה תל אביב שם נדוןהמקרה של שבטון וגם פקיד שומה כפר סבא בו נדון עניינו של בן-אריה עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט העליון, שאיחד את שני הדיונים.
כאמור, בית המשפט העליון דחה את טיעוני רשות המיסים ואישר את פסק הדין שניתן על-ידי השופט אלטוביה בבית המשפט המחוזי.
את שבטון ייצג עו"ד
עוזי שוחט ואת בן אריה ייצג עו"ד יוסף ברוך.