דוח בלי שיניים, בלי שורה תחתונה. התקשורת הייתה מאוכזת מדוח וינוגרד. במונחים של רייטינג הדוח לא סיפק את הסחורה. ונכון שהמונחים של הרייטינג אינם המונחים הנכונים לבדיקת עבודתה של ועדת וינוגרד, אבל בכל זאת יש משהו בטענותיהם של אנשי התקשורת.
אמנם דוח שעושה את החיים קלים לציידי הכותרות איננו דוח מוצלח בהכרח אבל, לדעתי, דוח טוב צריך לספק לנו סיפור. דוח טוב צריך להשאיר אותנו עם הגרסא שלו לסיפור המלחמה, סיפור שנוכל לעכל ולהגיב אליו. דוח וינוגרד השאיר אותנו תלויים באוויר. סיפור המלחמה של וינוגרד הוא סיפור נטול גיבורים ועם שלל חורים בעלילה. אז מה קרה שם באמת? מה הסיפור של המלחמה הזו?
אז הרשו לי להציע את הגרסא שלי. הסיפור או חוסר הסיפור שוועדת וינוגרד הציעה לנו היא כל הסיפור של המלחמה הזו.
האסטרטגיה של אולמרט במלחמה היתה אסטרטגיה של כיבוי שריפות (וחלוץ היה שותף מלא לקו הזה). ולכיבוי שריפות אין עלילה, אין כיוון ברור, למעשה כיבוי שריפות איננו אסטרטגיה. אולמרט וחלוץ נגררו אל תוך המלחמה הזאת, מלחמה שהם לא רצו בה, ועמיר פרץ הבלתי מנוסה נגרר אחריהם (וזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אזכיר את פרץ בכתבה הזו).
הפחד מתסריט האימים של מחלמה רוויה בדם חיילנו הוא שהנחה את האסטרטגיה את אולמרט וחלוץ. אולמרט וחלוץ רצו להימנע בכל דרך אפשרית מזה שחס וחלילה שמם יהיה חתום על מלחמה רווית דם. אולמרט מתוך תקווה להישאר על כסאו ולהיזכר כראש ממשלה של שלום וחלוץ מתוך תקווה שהדרך שלו אל הפוליטיקה בתום כהונתו תהיה חלקה. ותשמעו לי תנו לו קצת זמן הוא עוד יהיה שם.
אולמרט וחלוץ חשבו וקיוו שהם יוכלו לעשות מלחמה בכאילו, הם חשבו שאם הם יקראו לזה לחימה ויירו קצת מהאוויר זה ייגמר בלי הרבה הרוגים. אני לא מאמין שחלוץ בעל הניסיון הצבאי באמת האמין שאפשר לנצח מלחמה מהאוויר (כל בוגר מושתן של אקדמיה צבאית כלשהי יודע שמלחמה מנצחים רק על הקרקע). אולמרט וחלוץ האמינו וקיוו שהלחימה בלבנון תזכה במקרה הכי גרוע להגדרה של מבצע אבל המציאות טפחה על פניהם.
אך הם לא ויתרו על האסטרטגיה שלהם. הם בזבזו ושחקו את התמיכה הציבורית והבינלאומית על משחקי מלחמה בבינת ג'בל. הם ניסו למכור לנו שהכפר הזה שצמוד לגבול היא בירת טרור של ממש ושאנחנו נמצאים באמצע מבצע קרקעי משמעותי.ובאורח פלא דווקא האסטרטגיה הזו שמטרתה היתה מזעור מספר ההרוגים הובילה לתוצאה ההפוכה.
נשמעו הרבה טענות לגבי אי מוכנותו של הצבא למלחמה וכנראה שיש ממש בהרבה מטענות אלו. אבל לדעתי הכשל העיקרי במלחמה הוא של מקבלי ההחלטות ברגע האמת. הכשל העיקרי הוא קודם כל ובעיקר של אולמרט וחלוץ, הסיבה שהחיילים נהרגו היא קודם כל כי הם לא ידעו מה הם עושים שם, לא היו מטרות מוגדרות. וכשאין לך יעדים ומטרות אז אתה המטרה, אתה הופך לבשר תותחים.
מלחמת לבנון השנייה היא הניסיון הכושל והנואל של של אולמרט וחלוץ ל"כשכש בכלב". אז חלוץ התפטר. אבל אולמרט נשאר והוא נשאר בזכות האסטרטגיה שלו במלחמה. אולמרט הצליח לכבות את כל השריפות בזו אחר זו מאז המלחמה. וכמו עורך דין טוב הצליח להוציא את עצמו מהבוץ הלבנוני. את השריפה האחרונה הוא כיבה השבוע. אולמרט ניצל בזכות זה שהוא הצליח להימלט מהסיפור האמיתי של המלחמה. אולמרט נמלט מהסיפור וזאת מבלי להציע לנו גרסא אחרת, אולמרט נמלט בחסות מכבסת מילים, ספינים ושתיקה.
