פרשה חמורה של ניסיון שעשו שני עורכי דין להשתלט על רכושה של קשישה, פחות משבוע לפני שהלכה לעולמה, נחשפת בפסק דין של בית המשפט למשפחה בתל אביב. סגנית הנשיא,
טובה סיון, ביטלה (24.7.11) תופסת לצוואה שכתבה כביכול הקשישה, לאחר שקבעה שמדובר במסמך ש"בושל" בידי עורכי הדין לטובתם האישית.
ג"ג נפטרה ב-24.8.08 בגיל 90 והותירה אחריה בת יחידה, בת 63, הסובלת ממחלת נפש קשה. בדצמבר 2007 כתבה ג"ג צוואה, בה הורישה את כל רכושה לבתה היחידה, וכן קבעה כי הבת תקבל קיצבה חודשית בסך 8,000 שקל למחייתה. בנוסף קבעה, כי לאחר אריכות ימי הבת, תועבר שארית הרכוש לידי עו"ד יוחאי שלמה ועו"ד אבישי אביעד, במנגנון של "יורש אחר יורש". עוד נקבע, כי הבת תוכל להעביר את רכושה למי שתחפוץ.
באוגוסט 2008, שישה ימים לפני פטירתה, כתבה כביכול ג"ג תוספת לצוואה: "אני רוצה שיוחאי ואבישי יהיו היורשים שלי לאחר פטירת הבת שלי בהתאם לצוואה. אני רוצה שהבת שלי תישאר בבית שלי כל ימי חייה ולא תוכל למכור את הדירה. אני רוצה שיוחאי ואבישי יתנו לבת שלי 6,000 שקל כל חודש שעל-פי האמור בסעיף 9 לצוואה". עוד נקבע כביכול, כי הבת לא תוכל לערוך צוואה משלה- וכך הובטח שהדירה תעבור גם היא לידי שלמה ואביעד.
עו"ד נורית פיש, אשר מונתה כאפוטרוטא לרכוש עבור הבת, ביקשה מבית המשפט לפסול את התוספת לצוואה. סיון קיבלה את הבקשה לאחר שקבעה, כי נכתבה
תחת השפעה בלתי הוגנת ואף רומזת שייתכן שמדובר בזיוף.
סיון אומרת, כי ג"ג יצרה מערכת איזונים מוקפדת, לפיה שלמה ואביעד יטפלו בבתה ובתמורה יקבלו בעתיד חלק מרכושה - אך התוספת מפרה לחלוטין איזונים אלו. עוד היא אומרת, כי מצבה הרפואי של ג"ג היה קשה ביותר בעת שנכתבה התוספת, ואין זה סביר שכתבה מסמך כה חשוב במצב כה קשה דווקא בעברית שבה שלטה בקושי ולא בגרמנית שבה העדיפה לתקשר.
סיון מעלה תהיות קשות גם לגבי תוכנו של המסמך: "השאלה הבולטת והמתמיהה ביותר בקריאת המסמך, תוך הכרת העובדות, הינה כיצד השכילה המנוחה להפנות בתוספת לצוואה למספרי הסעיפים הרלוונטיים בצוואה, אשר אין חולק כי נערכה שמונה חודשים לפני כן, וכל זאת בסיטואציה בה מוטלת המנוחה על מיטת חולייה, יממות ספורות לפני מותה. אין זה מתקבל על הדעת כי המנוחה תכננה את כתיבת התוספת לצוואה, עד כדי כך שטרחה והביאה עותק מהצוואה לבית החולים בחפציה. באותה מידה, אין זה מתקבל על הדעת כי זכרה את מספרי הסעיפים בצוואה בכזאת רמת דיוק, ובכזאת רמת ביטחון, עד כדי שלא גיבתה ציון הסעיף בתיאור תוכנו".
סיון ממשיכה ומטילה ספק כבד באמינותם של שלמה ואביעד: "התובעים לא משו ממיטתה של המנוחה בבית החולים, כאשר ביקרו אותה שם מדי יום ביומו, ולסירוגין. עם זאת, הם ממשיכים וטוענים ללא פירוט, כי לא ידעו דבר על נסיבות חתימת התוספת לצוואה, לא ברמת המעורבות והסיוע ואף לא ברמת הידיעה. מיותר לציין כי גירסה זו אינה אמינה ומעוררת תהיות: הייתכן כי המנוחה אשר פיתחה עם התובעים מערכת יחסים כה קרובה לטענתם, עד כדי כך שטרחו וביקרו אותה בבית החולים מדי יום ביומו, לא סיפרה להם על כוונתה לשפר את תנאיהם בצוואתה בצורה כה משמעותית?"
סיון קיבלה גם את בקשתה של פיש לפסול את מינויים של שלמה ואביעד למנהלי העיזבון, ומינתה במקומם את עו"ד תומר שלם. השניים חויבו גם בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.
