המדינה שבה ומודיעה (יום א', 11.9.11) לבג"ץ, כי לא הצליחה לאתר את מי שהדליפו לעיתונאי
יואב יצחק את סיכום החקירות בנוגע לשר החוץ,
אביגדור ליברמן [ראו קישורי משמאל]. הסיכום, שהועבר למפכ"ל דאז,
משה קראדי, פורסם באתר News1 בשנת 2008, וליברמן דרש לאתר את המדליפים כדי שניתן יהיה להעמידם לדין.
לאחר שתיק החקירה נסגר, עתר ליברמן לבג"ץ, באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד וינרוט, בבקשה שיורה למשטרה ולפרקליטות להמשיך את החקירה. בפברואר השנה קבע בג"ץ, כי יש מקום שהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות ישובו וישקלו "אפשרויות נוספות של בדיקה וחקירה".
בזמנו דיווחה המדינה לבג"ץ, כי בעקבות החלטה זו הועמקה הבדיקה סביב 13 הקצינים שהיו שותפי סוד במעגל הראשון לאותו מסמך כאשר נוצר בשנת 2004. בין היתר, אותרו כל שיחות הטלפון שניהלו אותם קצינים ונבדקו שיחות מעשרות מכשירי טלפון אחרים, כנראה בבעלות בני משפחותיהם, אך ללא תוצאות.
לקראת הדיון הנוכחי בדקה המדינה גם 11 מספרי טלפון שהיו ברשותם של שני עיתונאים, אך אף אחד מהם לא הופיע ברשימות השיחות של הקצינים. לדברי המדינה, "ככל שמדובר במדליף שהינו קצין משטרה או פרקליט מנוסה, ההערכה המקצועית היא שהוא נמנע מלעשות שימוש במכשיר טלפון שבבעלותו". לכן, השקעת מאות אלפי שקלים מכספי הציבור בהרחבת הבדיקות - סבור היועץ המשפטי,
יהודה וינשטיין - אינה הגיונית, מידתית או סבירה.
עוד סבור וינשטיין, כי אין מקום לזמן את הקצינים לחקירה בשל העדר חשד אישי נגדם, וגם בדיקת פוליגרף אינה מוצדקת במצב הנוכחי. עוד נאמר, כי אין כל מקום לחקור את יצחק, בשל חשיבות השמירה על החיסיון העיתונאי ומשום ש"אין כל תוחלת לחקירה מעין זאת".
מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, דנה בריקסמן, מזכירה, כי מלכתחילה סברו המשטרה והפרקליטות שקיים סיכוי קלוש מאוד לאתר את המדליף, שכן בארבע השנים שחלפו מאז חובר המסמך ועד פרסומו - נחשף תוכנו בפני עשרות אנשים. לבסוף היא מזכירה, כי עמדתו העקרונית של בג"ץ היא שלא להתערב בהחלטות מקצועיות בנוגע לניהול חקירות, אלא במקרים נדירים ביותר.
