הרב הראשי לצה"ל, תא"ל רפי פרץ, צפוי לפרסם בשבוע הבא הוראות בכל הקשור לשירת נשים בצבא - כך נודע ל-News1. בהוראות אלו תנסה הרבנות הצבאית הראשית, בגיבוי של אגף כוח-אדם, להרגיע את הסערה בדעת הקהל שפרצה בעניין זה ולמעט את החיכוך באופן שבו הכל יהיו מרוצים.
בין היתר שוקל הרב הצבאי לעשות הבחנה בין סוגי טקסים שונים, לאפשר לחיילים דתיים יציאה שקטה ולא הפגנתית באופן שלא יגרום לפגיעה, לאפשר רק שירת מקהלה ולא שירת "סולו" - גם בקרב חיילים ולא רק בקרב חיילות, וכן לבחון מחדש את העונש למי שלא יעמוד בתיקון לכללי השילוב הראוי.
מדובר צה"ל נמסר: "חובת השירות בצה"ל והמחויבות לשוויון בנטל יוצרות מטבע הדברים דילמות שנוגעות לשירות המשותף ולשילובה של כלל האוכלוסיה בחברה הישראלית המשרתת בצה"ל. דילמות אלה מחייבות שיח פנימי ושיקול דעת של מפקדים, שבבסיסם הקפדה על כבודם של כל חייל וחיילת. בימים אלה מתקיים באגף כוח-אדם תהליך רחב שנועד להסדיר סוגיות שונות הנוגעות לשירות המשותף. עם השלמתו של התהליך יינתן ביטוי לתוצריו".
תביעה להדחת מח"ט ומג"ד בה"ד 1
הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, שהפסיקה להיות ישיבת הסדר בשל התנגשות בינה לבין צה"ל על-רקע גילויי סרבנות מצד חייליה, אומר כי הרב הצבאי הראשי, עם כל מעלותיו הידועות, לא רלוונטי לסוגייה הזו משום שהוא התמנה לתפקידו על-ידי שר ביטחון ורמטכ"ל, וקרוב להניח שאם יפסוק בניגוד לדעתם, ייזרק מהצבא.
הרב מלמד תובע להדיח את מח"ט בה"ד 1 אל"מ ערן ניב, ואת מג"ד סא"ל עוזי קליגר. בטור בשבועון הדתי "בשבע", כתב הרב מלמד: "מפקד שנכנס לעימותים מיותרים עם פקודיו הוא מפקד גרוע". לדבריו, לא את הצוערים הדתיים בלבד המפקדים הללו ביזו, אלא את מורשת ישראל - "את הסבים והסבתות שלהם עצמם, שבמשך כל הגלויות שמרו תורה ומצוות במסירות נפש. ורק בזכותם, נכדיהם ערן ניב ועוזי קליגר, נולדו בישראל והגיעו לתפקידם הנוכחי בצה"ל. אנשים כאלה לא ראויים להיות מפקדים בצבא ישראלי".
כחיזוק לדבריו, ציטט מדברי הרב הראשי הראשון לצה"ל שלמה גורן, שאמר כי מפקד בצה"ל שאינו מכבד את קודשי ישראל, גם לא יצליח במלחמה. לכן כאשר מצא מג"ד שנהג שלא כשורה כלפי חיילים דתיים, לא הסכים לקבל התנצלויות אלא תבע את סילוקו של המג"ד מהצבא. הרב מלמד סיפר כי לפני שבע שנים יצר גל הירש, שהיה מח"ט בבה"ד 1, מצב שבו לא ניתן היה לקיים תפילות שחרית במניין. הוא הוסיף שכעבור שנתיים, בעת מלחמת לבנון השנייה, התברר שתת-אלוף הירש היה אחד מהאשמים המרכזיים במחדל שגרם לשחיקה קשה בכוח ההרתעה של ישראל ולמותם של חיילים רבים.
בביקורת על שתיקתם של נציגי המפלגות הדתיות בכנסת, טען כי זה לא היה קורה אצל נציגי מפלגות השמאל. הוא דימה זאת למצב שבו מזמינים את הרב אמנון יצחק לתת דרשה בבה"ד 1, ומספר צוערים שמאלנים היו יוצאים, והמג"ד והמח"ט היו מדיחים אותם מקורס קצינים ("אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היו עושים נציגיהם בכנסת, ולנסות להעריך תוך כמה זמן היו קצינים אלו ננזפים ומוצאים את עצמם מחוץ לצבא").
הרב מלמד גם ציין כי התנהגותם של המפקדים שהדיחו את הצוערים מבטאת חוסר אחריות לאומית משום שהם מודיעים, בתמיכת הרמטכ"ל ושר הביטחון, שהצבא החליט לבזות את הציבור הדתי והחרדי שנאמן למסורת ישראל, דבר המרחיק משורות הצבא את החרדים.
להבדיל בין טקס זיכרון לערב מור"ק
גם תא"ל (מיל.) ישראל וייס, שהיה רבצ"ר בתקופת ההינתקות, סבור כי הענישה של הדחת החיילים הייתה קוטבית ולא ראויה, כלשונו. לדבריו, יש להבדיל בין טקסי זיכרון לערב יחידתי. בראשון, כך סיפר, אסר על חיילים דתיים לצאת מחשש לפגיעה במשפחות שכולות, אך בערבים לגיבוש היחידה או בערב מורשת קרב, כפי שהיה בבה"ד 1, היה מקום שלא לשלב מלכתחילה זמרות, ולאחר ששולבו לאפשר לחיילים דתיים שרצו בכך לשבת בקצה האולם, לצאת ולחזור אחר-כך.
