|
|
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים [צילום: כפיר סיון/ישראל סאן]
|
|
|
|
|
על-רקע המסקנה המסתמנת מוועדת טרכטנברג המתייחסת לביטול חד-צדדי של המכסים על אלפי פריטים, קורא (יום ג', 20.9.11) נשיא התאחדות התעשיינים לחברי הוועדה להיזהר מצעדים לא מחושבים, שיביאו לדבריו לפגיעה מיידית בתעשיה הישראלית ללא תרומה משמעותית להוזלת מחירים.
"ההחלטה להוריד מכסים באופן חד-צדדי היא החלטה נמהרת, לא מחושבת ולא מקצועית, שכן המשמעויות הרחבות וההשפעות המשקיות של צעד זה לא נבחנו לעומק", אמר ברוש. "הפחתה זו לא תביא כמעט להוזלת המחירים המיוחלת אלא תגרום לפגיעה קשה בתעשיה הישראלית ובעשרות אלפי עובדיה בפריפריה באופן מיידי".
ברוש הוסיף: "לצעד נמהר זה גם השפעות הרות אסון לטווח הארוך, יהווה פגיעה משמעותית ביכולתה של המדינה להתקשר בהסכמי סחר מול מדינות אשר אין לנו עימן עדיין הסכמים, מה שיוביל לפגיעה ביצוא הישראלי דווקא למדינות המתפתחות. חשיפה זו של מאות מפעלים ליבוא מהמזרח הרחוק, באה בד-בבד עם מיתון עולמי קשה, שמכביד עוד יותר ועלול להוות גזר דין מוות על מאות מפעלים".
לדברי ברוש, הורדת המכסים אף תפחית באופן מיידי סכום של 2.5 מיליארד שקלים מקופת המדינה - כסף שלדבריו יכול היה להביא לשינוי אמיתי, אם בהפחתת מיסים עקיפים, אם בסבסוד מעונות יום או בכל דרך אחרת אשר הייתה מביאה סוג של פתרון למצוקות שעלו במחאת יוקר המחיה בקיץ האחרון.
"מדובר כנראה בניסיון חפוז של ועדת טרכטנברג להביא לצעדים מיידיים ללא מקורות תקציביים, אך הפזיזות עלולה לעלות למשק ביוקר וזאת דווקא על-רקע סכנה ממשית להתחדשות מיתון עולמי. בבואה של ועדת טרכטנברג לחתום על מסקנותיה, היא חותמת על מכתבי פיטורין של עשרות אלפי עובדים בפריפריה, שכל חטאם היה הרצון לשפר במעט את מצבם, הפגינו, ופוטרו. ועדת טרכטנברג מחבקת את העובדים חיבוק דוב וחונקת את פרנסתם למוות", סיכם ברוש.
"הרחבת מס הכנסה שלילי אינה התשובה"
גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב היום על-רקע הפרסומים לפיהם ועדת טרכטנברג שוקלת גם להרחיב את מס ההכנסה השלילי.
"אם אכן ועדת טרכטנברג תמליץ להרחיב את מס הכנסה שלילי זו תהיה שגיאה היסטורית ובכייה לדורות", אמר לין. "זו לא התשובה לתנועות המחאה המבקשות שינוי של הסדר החברתי אלא קיבועו של הסדר החברתי הקיים".
לדבריו, "לאמיתו של דבר, זו תהיה חזרה על השגיאה ההיסטורית שהונהגה בעקבות הרפורמה של בן שחר בשנת 1974, כאשר הנהיגו את קצבאות הילדים. בהתאם לרפורמה זו עברו מקבלת נקודות זיכוי, בהתאם למספר הילדים כנגד הכנסה, לקצבאות אחידות ושוות לכל ילד, ללא קשר להכנסת המשפחה. כתוצאה מכך נולדו ציבורים גדולים שאיבדו את המוטיב לצאת לעבודה, הגדילו את מספר הילדים במשפחה ואף הנציחו את העוני."
לין הסביר עוד כי "מס הכנסה שלילי הוא מעטפת יפה של מתן קצבת סעד לאדם עובד. אדם עובד אינו צריך לקבל קצבת סעד אלא שכר הוגן. מרגע שמרחיבים את מס הכנסה שלילי והופכים זאת לחלק משמעותי מהכנסת היחיד, למעשה מקבעים את המצב לפיו יש שכבת עובדים רחבה ששכרה נמוך והיא זכאית לקבלת קצבת סעד. בדרך זו אנו הופכים את מדינת ישראל למדינה של קצבאות במקום להפכה למדינה של עבודה".
"הכיוון הנכון הוא הפוך. העלאה הדרגתית של שכר המינימום, הורדת שיעור המס הישיר, שאיפת העובד לעבוד יותר ולהרוויח יותר".
"המלצת זו נעשית ככל הנראה בהשפעת השקפתו של שר האוצר ופקידות משרדו, וקשה להניח שוועדת טרכטנברג עמדה על מלוא המשמעות ההיסטורית והחברתית של הרחבת מס הכנסה שלילי", אמר לין.
