"השסעים אשר הכתיבו את סדר היום במשך עשרות שנים, חלקם הצטמקו וחלקם נמאסו של השדרה המרכזית של החברה בישראל", כך פותחת ועדת טרכטנברג את הדוח שלה. לדבריו, הציבור התמודד בחריקת שיניים עם קשיי היום-יום, וכעת העם דורש צדק חברתי - לא מבקש, אלא דורש, משום שהוא בעל הבית.
את המילים "צדק חברתי" מסבירה הוועדה כצדק לכל, "צדק שיודע לדלג על פני קווי השבר של העבר, צדק שלא נעצר מול שלטי ה'אין כניסה' של בעלי השררה, צדק שיונק מנביאי ישראל". הוועדה מדגישה, כי הוא הוקמה משום שהממשלה היטתה אוזן למחאה, שאלמלא כן - המחאה הייתה יורדת לטמיון או מידרדרת לאלימות.
הוועדה מנתחת את שורשי המחאה ואומרת, כי ניתן לזהות שלושה כאלו:
- מצוקה כלכלית של פרטים ומשפחות שבשדרה המרכזית של החברה הישראלית, בפרט משפחות צעירות עובדות וצעירות, שאינן מסוגלות להתמודד עם יוקר המחיה - הן בהווה והן לעתיד.
- תחושה עמוקה של אי צדק, לנוכח התעשרות השכבות העליונות וחשד שהמדינה תרמה לאי-שוויון על-ידי ריכוזיות יתר, ריבוי של מונופולים, הפקת רווחים לא מידתיים מניצול אוצרות טבע ועוד. עוד מופנית תחושה זו כלפי מי שאינם שותפים די הצורך בנשיאה בנטל, הן בתחום השירות הצבאי והן בתחום התעסוקה.
- תחושה נרחבת ומסוכנת של ניכור - ריחוק ואף ניתוק ממוסדות המדינה, הנתפסים ככאלה שאינם באים לשרת את האזרח, מנותקים מתחושות הציבור ומצוקותיו, ועל כן זוכים לחשדנות וחוסר אמון. בקרב הציבור קיימת תחושה של חוסר אונים כלפי גופי השלטון, המצמיחה את הטענות נגד ה"שיטה".
הוועדה מציינת שלוש הגדרות של "צדק חברתי": הלימה בסיסית ועקבית בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט, לבין התגמול שהפרט מקבל בכל מישור ומישור; כללי משחק הוגנים על פני מחזור החיים: שוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה, מרחב פעולה וכללי תחרות הוגנים בהמשך, ביטחון בסיסי ו
כבוד לאחר הפרישה; אם הגורל מכה בפרט מכל סיבה שהיא, החברה תסייע בהבטחת קיומו הבסיסי, נגישותו וכבודו.
לדברי הוועדה, חברה נבחנת מעל לכל על-פי יכולתה להשתנות ולהיבנות מחדש בהתאם לנסיבות משתנות, תוך מזעור העלויות האנושיות שהשינוי גובה. "מימוש של צדק חברתי על שלוש משמעויותיו דורש מחויבות מפורשת, אסטרטגיה מושכלת ופעולה נמרצת של המדינה לאורה. אלה ציפיותיו המוצדקות של האדם הנורמטיבי במאה ה-21, גם בחברה הישראלית. הדבר מצריך תרגומם של עקרונות אלה למדיניות פרו-אקטיבית, כמו גם חשבון נפש ובדיקה עצמית של הממשלה מעת לעת, לוודא כי מדיניותה בפועל תואמת אותם", ממשיכה הוועדה בפתיחת הדוח.
עוד אומרת הוועדה, כי שגשוגה של החברה בישראל תלוי בקיומו של מכנה משותף ערכי רחב בין כל חלקיה. כתמצית גישתה קובעת הוועדה את המשפט הבא: "מימוש של צדק חברתי ושל מכנה משותף ערכי, בדרכי נועם ובהחלטיות, זו תמצית הגישה אשר לאורה נבצע את משימתנו".
