בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"יותר תקציב לא היה נותן יותר שירות"
|
הוועדה מסבירה בפירוט מדוע התנגדה להגדלת הגירעון: חוסר אפקטיביות של תוספת תקציבית, העדר יכולת פיזית להשתמש ביותר כספים והצורך לשמור על האמינות הפיסקלית של ישראל
ועדת טרכטנברג מסבירה באריכות מדוע דחתה את הקריאות להגדיל את הגירעון התקציבי כמקור למימון השינויים החברתיים. תמצית עמדתה בנושא זה מובאת בפרק המיסוי: "סופו של מהלך כזה בהיפוכו, קרי העלאת מיסים וקיצוץ הוצאות במקרה הטוב, ואובדן אמינות ומשבר פיסקלי במקרה הגרוע. הן המציאות הכלכלית העולמית והן הניסיון של המשק הישראלי מספקים לנו דוגמאות מאלפות לכך שמקרים כאלה מחייבים לרוב קיצוצים חדים בתשלומי העברה או בשירותים ממשלתיים חיוניים". הוועדה מוסיפה בהערת שוליים: "בעבר נהוג היה לומר שהגדלת החוב משמעותה צריכה היום על חשבון הדורות הבאים. נראה כי בכלכלה העולמית לאחר המשבר הפיננסי וכל עוד החשש ממשבר חוב בעיצומו, העלות בהגדלת הגירעון עלולה ליפול תוך זמן קצר גם על הדור הנוכחי". בהמשך הדוח מסבירה כאמור הוועדה ביתר הרחבה את עמדתה בסוגיית יסוד זו. לדבריה, קל מאוד להוסיף תקציבים - אבל בסופו של יום, הפניית משאבים למטרה אחת מחייבת להפחית אותם במטרה אחרת, בדיוק כמו במשיכת יתר של משק בית. עוד היא אומרת, שיש חשיבות רבה לשמירת האמינות הפיסקלית של ישראל, שהושגה בעמל רב מאז תוכנית הייצוב של 1985, ואשר הוכיחה את עצמה במשבר של 2009-2008 ממנו יצא המשק הישראלי כמעט ללא פגע. הוועדה אומרת עוד, כי יש הבדל גדול בין תוספת תקציב לבין שיפור שירות. בחלק ניכר מהמקרים אין כלל אפשרות פיזית להרחיב את שירותי המדינה לאזרחיה, גם אם תינתן תוספת תקציבית. בנוסף לכך, האפקטיביות של העשייה הממשלתית בהקשר של אספקת שירותים מוטלת בספק במקרים רבים, כך שהפער בין התוספת התקציבית לבין מה שיגיע לאזרח יישאר בעינו ואולי אף יחמיר.
|
תאריך:
|
26/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/09/2011
|
|
איתמר לוין
|
"יותר תקציב לא היה נותן יותר שירות"
|
|
ועדת טרכטנברג אומרת לבנימין נתניהו את מה שאומרים לו כל המומחים מזה שנתיים: אי-אפשר להמשיך בהורדת המיסים הישירים. אך בבואה לעשות זאת, היא גם מחלקת מחמאות לאותה מדיניות - אם כי בלשון זהירה.
|
|
|
גומא אגייאר הפך אתמול לבעלים של הפועל ירושלים וסיים את החיפושים הארוכים של האדומים אחר משקיע. אחד שתרם בעונה שעברה הוא רענן כץ, עליו דובר לא פעם כבעלים אפשרי. "ידעתי על המהלך ואני מברך את גומא", אמר כץ לאתר ערוץ הספורט, "אגייאר איש ישר והגון. למרות שהיו לו בעיות בריאות, מילה שלו זאת מילה". "טוב שיש מישהו שמוכן להשקיע בהפועל ירושלים עוד לפני שיש לקבוצה ארנה", הוסיף כץ, "זה יעזור למצב הכספי של הקבוצה. אני מדבר עם גומא לפעמים והוא יודע שאם הוא צריך ממני משהו, הוא תמיד יכול להתקשר". על האפשרות שיחבור לאגייאר כבעלים, כפי שציין דני קליין, אמר כץ: "זה לא משנה אם אני אשקיע או לא. יש לי עסקים בפלורידה, את מיאמי היט ובעלות זה הדבר האחרון שמטריד אותי כרגע. אני רוצה להיות מעורב בקבוצה שתהיה מספר אחת לא בארץ, אלא באירופה. זה יקרה רק אם תהיה ארנה, כי היום אי אפשר להתחרות בצורה הוגנת".
|
|
|
ועדת טרכטנברג מציגה עשרה עקרונות שלדעתה צריכה להנחות את עיצוב המדיניות הכלכלית-חברתית של המדינה בשנים הקרובות.
|
|
|
מרבית המגיבים לפרסום הערב (ב', 26.9.11) למסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי לא רואים אותן בחיוב, חלקם בגלל עצם המסקנות עצמן, חלקם בטענה שאילו אינן מספיקות, וחלק נוסף סקפטיים באשר ליכולת ליישמן.
|
|
|
"השסעים אשר הכתיבו את סדר היום במשך עשרות שנים, חלקם הצטמקו וחלקם נמאסו של השדרה המרכזית של החברה בישראל", כך פותחת ועדת טרכטנברג את הדוח שלה. לדבריו, הציבור התמודד בחריקת שיניים עם קשיי היום-יום, וכעת העם דורש צדק חברתי - לא מבקש, אלא דורש, משום שהוא בעל הבית.
|
|
|
|