יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), הודיע (יום ג', 4.10.11) כי בכוונתו להתחיל לעבוד על דוח טרכטנברג מבלי להמתין לאישורו על-ידי הממשלה. כדוגמה נתן את עניין הרפורמה במיסים. הדברים נאמרו בדיון בנושא הדוח שנערך בוועדה. בדיון השתתפו למעלה משלושים חברי-כנסת מכל הסיעות.
"מיד אחרי הדיון עם פרופ' טרכטנברג, אני מעלה לדיון את הרפורמה במס", אמר גפני, ששיבח את פרופ' טרכטנברג על "חיבור דוח מקיף כל-כך בזמן קצר כל-כך".
כזכור, אתמול עלה הדוח לדיון בישיבת הממשלה ושרים היו אמורים להצביע על אישורו. לבסוף, לאחר תשע שעות של דיון מרתוני בנושא, הבין ראש הממשלה
בנימין נתניהו כי לא יצליח להשיג רוב לאישור הדוח, ופיזר את הישיבה, לקראת דיון מחודש בהמלצות הדוח בישיבת הממשלה הבאה.
טרכטנברג: "השדרה המרכזית של החברה בישראל חשה אי-צדק"
פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, אמר בדיון כי "האזרח בישראל אינו מרגיש בצמיחה הכלכלית. צריכה להיות הלימה בין תרומת האזרח והשקעתו למה שהוא מקבל ויש להעניק שוויון הזדמנויות בשלבים השונים של חיי האזרח בישראל". טרכטנברג הוסיף כי "כל הממשלות בעשור האחרון אחראיות לעליות המחירים ולליקויים האחראיים לכך שתקציבים חברתיים לא מגיעים בסופו של דבר לאזרח".
עוד אמר כי המחאה החברתית צודקת ונובעת מכך ש"השדרה המרכזית של החברה בישראל חשה אי-צדק". לדבריו, "משפחה נורמטיבית בישראל שעובדת ומתפרנסת לא יכולה לכלכל עצמה כראוי ואף לא רואה אופק. החרדה לעתיד היא נחלתם של קבוצות רחבות בציבור כולל אנשים משכילים ועובדים. קיימת תחושת אי-צדק כי האי-שוויון גדל. שכבה דקה של מתעשרים שהתעשרו לאו-דווקא בגלל יוזמה ופעולת שוק הוגנת. יש קבוצות שלא נושאות בנטל באותה מידה במיסים, בשירות ובתעסוקה. בנוסף, קיימת תחושת ניכור וריחוק, שמוסדות המדינה אינם קשובים ואינם באים לסייע לאזרח וזה מצדו, חש שאינו יכול להשפיע על גורלו".
טרכטנברג אמר עוד, שהתקיימו מספר תהליכים שהגבירו את המצוקה, בין השאר "מס הכנסה שירד בצורה כזו שמיטיבה דווקא עם החזקים בחברה, קיומם של חסמים בפני כניסת שחקנים חדשים לשוק הישראלי ומניעת תחרותיות על-ידי התפתחות כוח מונופוליסטי רב וגובר שפירושו - מחירים גבוהים יותר. בנוסף, שורה רחבה של ליקויים בתפקוד השירות הציבורי באופן כזה שתקציבים שהוקצו למטרות חברתיות לא הגיעו בסופו של דבר לאזרח".
הוא הציג את הצעדים המרכזיים עליהם המליץ בדוח הוועדה: הפחתת יוקר המחיה, הרחבת שירותים חברתיים, תמיכה בהורים עובדים, הרחבת התמיכה בחינוך גילאי 0 עד 9. שיפור החינוך והוזלתו, יישום מיידי של חוק חינוך חינם מגיל 3, החלת יום חינוך ארוך לבני 3 עד 9, מיסוי נוסף של הכנסות גבוהות ורווחי הון, מימוש מדיניות דיור בר-השגה למגוון אוכלוסיות על-ידי הגדלה מסיבית של היצע הדירות, בניית דירות קטנות להשכרה לטווח ארוך, קיום מאבק מוגבר בכוחות המונופוליסטיים, ביטול מכסים להגברת התחרות וביטול המשך הפחתת המיסים הישירים.
לדבריו, תקציבים למימוש הדוח יעמדו לרשות הממשלה כבר מ-2012 ובסך-הכל בחומש הקרוב מדובר ב-60 מיליארד שקל. טרכטנברג ציין כי "30 מיליארד שקל יבואו מהורדת מיסים עקיפים, נקודות זיכוי, ביטול מכסים וביטול עליית הבלו על הדלק - זה מגיע ישירות לכיס של הצרכן".
ריבלין: "הציבור לא היה מוכן להמתין 4 שנים להבעת עמדתו"
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), אמר בדיון כי "בקיץ האחרון נפל דבר בישראל, דבר שלא ניתן להתעלם ממנו. הריבון שהוא הציבור, הודיע שאינו מוכן להמתין ארבע שנים להבעת עמדתו".
עם זאת, בהמשך הוסיף ריבלין ש"בדמוקרטיה הישראלית יכול כל אחד לומר את דברו אך יש מקום אחד שבו הדברים מוכרעים - על-ידי הממשלה ובאישור הכנסת". ריבלין אמר ש"אפשר לשמור על מסגרת התקציב ולטפל בעניינים הבוערים שהדוח מעלה".
בנוגע לקיצוץ המסתמן בביטחון, אמר ריבלין ש"הדבר מצריך דיון מעמיק" וכי "יש להיזהר מפגיעה בתפקודה השוטף של מערכת הביטחון. הקיצוץ המדובר יפגע במערך המילואים". עוד הוסיף, ש"בכל פעם שביקשו לקצץ בביטחון בסופו של דבר הוסיפו".
דבריו אלה זכו לביקורת נוקבת מצד חברי האופוזיציה שטענו: "מהלכים עלינו אימים בענייני ביטחון". כך למשל, עימות קולני נרשם בינו לבין חבר ועדת הכספים, ח"כ שי חרמש. חרמש אמר כי "יש לתת מעמד שווה לדוח טרכטנברג ודוח ספיבק, מאחר שהממשלה לא עומדת עוד מאחורי טרכטנברג".
"כוונתיה הטובות של ועדת טרכטנברג אינן ישימות, לאור האיומים הגוברים הנובעים מהבידוד המדיני ובפרט האזורי", הוסיף חרמש בהתייחסותו לתקציב הביטחון עליו מסתמכות ההמלצות. "נדרשת הקצאה דו-שנתית חריגה, כפי שקרה בהינתקות ב-2005 או במלחמת לבנון השנייה ב-2006".
