שבעה חודשי מאסר בפועל - זהו עונשו של
יורם קארשי, פעיל ליכוד ואחיה של
שולה זקן, על חלקו בפרשת רשות המיסים (יום ב', 10.10.11). קארשי הודה בסיוע למתן שוחד למנהל הרשות לשעבר,
ג'קי מצא, ובשורה של התערבויות במינויים ברשות המיסים. הוא הורשע במתן שוחד, סיוע למתן שוחד, שידול להפרת אמונים וביצוע בצוותא של הפרת אמונים.
הסיוע לשוחד היה בכך שקארשי סייע לקובי בן-גור לקדם מול זקן, ובאמצעותה מול שר האוצר דאז,
אהוד אולמרט, את מינויו של מצא למנהל הרשות בסוף 2007. משפטה של זקן בפרשה זו הופרד והוא עודנו תלוי ועומד. השוחד היה ליגאל סער, כאשר קארשי סייע לו להתמנות לנציג רשות המיסים בארה"ב.
השידול להפרת אמונים התבטא בסיועו של קארשי לקידומו של עמיקם ארז, סגן מנהל מחלקת חקירות ת"א, וכן בסיוע למינויו של יוסי שטייניץ לתפקיד גובה מכס אשדוד. ואילו הביצוע בצוותא של הפרת אמונים נגע לסיועו של קארשי לגידי בר-זכאי, לשעבר סמנכ"ל רשות המיסים, בקבלת החלטה בעניין בנייה פרטית בוועדה המקומית הראל.
המדינה טענה, כי קארשי פעל על-מנת ליצור מחויבות של גורמים אלו כלפיו, בעוד קארשי טען שהיה זה חלק מפעילותו הציבורית. שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
זכריה כספי, קיבל את גירסתה של המדינה וקבע, כי קארשי עצמו הודה בקיומם של אינטרסים עסקיים ומסחריים שעמדו מאחורי מעשיו.
כספי הדגיש את חומרתה של עבירת השוחד, כפי שעלתה שוב ושוב בפסיקה. עוד אמר, כי במקרה הנוכחי יש חומרה יתרה במעשיו של קארשי, שכן לשוחד התלוו עבירות נוספות. לדברי כספי, אומנם קארשי לא יזם את הפעילות לקידום מינויו של מצא, והוא אף מוכן לצאת מתוך הנחה שמצא היה מועמד ראוי, אך "קשה להפריז בחומרתה [של פעילותו] ובמיוחד כאשר המדובר במה שנעשה, בהשראתו, בדרגים הבכירים ביותר בלשכת שר האוצר דאז".
עונשו של קארשי הוא השני בחומרתו בפרשת רשות המיסים, לאחר שמצא נדון לשנת מאסר בפועל. לדברי כספי, מצא היה ראוי לעונש החמור ביותר בפרשה, שכן הוא אשר יצר במו ידיו את המצב בו יכלו בן-גור וקארשי להתערב בעבודת הרשות. קארשי נענש בחומרה רבה יותר מקובי בן-גור, אשר הורשע במתן שוחד למצא, וכספי מעיר שבן-גור נענש בקלות יחסית (שישה חודשי עבודות שירות) רק בשל מצבו הבריאותי.
