שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
זכריה כספי, גזר (יום א', 23.10.11) 12 שנות מאסר על טל מור, שהרג את רוכב האופניים שניאור חשין, בנו של השופט העליון בדימוס
מישאל חשין ומי שנשא את שמו של סבו שהיה נשיא בית המשפט העליון. מור הורשע בכך שנהג כאשר הוא נתון להשפעת אלכוהול וסמים. הוא גם חוייב לפצות את משפחת חשין ב-30,000 שקל.
התאונה התרחשה בשעת בוקר מוקדמת ביוני אשתקד, סמוך למחלף קסם. חשין רכב על אופניו בלווית חברו, כאשר מור פגע בו בעוצמה וגרר אותו לאורך עשרות מטרים, לפני שנמלט מהמקום מבלי להגיש עזרה. מור טען, כי לא פגע בחשין וכי את התאונה גרם רכב אחר, ואילו הוא פגע במעקה הבטיחות. מאוחר יותר הודה מור שפגע בחשין, אך טען שלמותו של האחרון היה אחראי רכב אחר.
מור הורשע בשורה ארוכה של עבירות, ובראשן הריגה (שהעונש המירבי עליה לבדה הוא 20 שנות מאסר), הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וסמים, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף.
בגזר הדין כתב כספי: "אין המדובר באדם נורמטיבי, כי אם במי שמשתמש בסמים, אפילו על-פי הודאתו. הנסיבות כאן, לאחר שהנאשם הורשע בסדרת העבירות שיוחסה לו, כולל נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים, אינן מעידות על אדם נורמטיבי.
"ממלוא היריעה שנגולה בפניי במהלך המשפט, אין ספק, עניין לנו במקרה קשה, מכל הבחינות. צעיר נורמטיבי, לכאורה - אלא שאינני יכול לראות אותו ככזה, לפחות לא בתקופה האחרונה שקדמה לתאונה - נוטל את הגה מכוניתו בידיו, לאחר ליל הוללות, כשהוא רווי אלכוהול וסם ובשעה שהיה ללא שינה קודם לכן, מזה כ-18 שעות, ויוצא לדרכו. התוצאה הייתה צפויה, כתסריט שסופו ידוע מראש.
"...התנהגות הנאשם בכללותה היא התנהגות קשה. הסיכונים שנטל על עצמו, ואשר נתממשו, למרבית הצער, היו רבים מאוד ובהמשך התנהל באופן נקלה, כאשר נס מן המקום, כדי למלט את נפשו מידיו של החוק. הוא הוסיף חטא על פשע בשיבוש החקירה. הוא לא נטל אחריות על מעשיו ולא הודה בהם. זו גישה לגיטימית, אמנם, אך בדרך הזו מנע מעצמו ליהנות מפירותיה של הודייה.
"הקשבתי, היטב, לאשר אמר בדברו האחרון. כל ששמעתי היו דברים עמומים ומעורפלים וכאלה שאינם חד-משמעיים. לכל היותר, אפשר להבין, כי הוא משתתף בצערה של המשפחה הנפגעת בתאונה בה היה מעורב. מעורב ולא אחראי לה. על בסיס קו ההגנה שלו, אוסיף ואומר, לא הבנתי גם את המסר אותו ביקש להעביר לצעירים אחרים. מכוח המגמה של ההחמרה בעונשיהם של עבריינים כאלה והעלאת רף הענישה, אעשה כך גם עם הנאשם, שנכשל כישלון חרוץ, חוקית ומוסרית גם יחד".
נתפס בשקר
בפסק דינו אמר כספי, כי מור "לעיתים נתפס גם בשקר ממש, כטובע הנאחז בקש לחלץ את עצמו מהמצב שאליו נכנס. הוא אחז כמוצא שלל רב בתרחיש ההגנה, תרחיש דמיוני שאינו מתיישב עם ממצאים בשטח. הוא גם תפור בתפרים גסים... מתוך מטרה לחלצו... מור שינה גרסאות לעיתים קרובות והתפתל. אינני נותן בו אמון בצורה נחרצת. בדמו ובשתן שלו נמצאו שרידי סם".
כספי אמר עוד בפסק הדין: "לא התרשמתי מתגובותיו הנרגשות, לעיתים, של הנאשם, כאשר שמע את עדויות המומחים מטעמו והניע לחיוב בראשו, פעם ועוד הפעם וחוזר חלילה, כדי לאשר את מה שהוא שומע מפיהם, תוך העמדת פנים, כי רק עתה נגלית לו האמת אודות דרך התרחשות התאונה. דברים לא-מעטים, שהשמיע קודם המשפט ובמיוחד במשך חקירותיו במשטרה, אינם עולים בקנה אחד עם העמדת פנים זו, שמצאה ביטוי מילולי גם במהלך עדותו בבית המשפט. מבלי כל רצון לומר דברים בוטים, תגובות נרגשות אחרות של הנאשם - במשפט עצמו ובמהלך החקירות, כולל המתועדות - נראו לי, לא פעם, כאלה המבטאות יותר את מר גורלו ואת החשש שלו מפני העתיד הצפוי לו, מאשר גילויי אמפתיה לקורבן ולמשפחתו ורגשות הזדהות עימהם".
