שירות המבחן הציע להטיל עונש קל מאוד, בדמות 300 שעות עבודות לתועלת הציבור, על אדם שנהג בשכרות, ברח משוטרים, התנגש במכונית אחרת והפך את הנוהג בה לנכה לצמיתות. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
תאופיק כתילי, דחה את ההמלצה וגזר על הנאשם 6.5 שנות מאסר בפועל.
עומר הייב יצא, בספטמבר 2009 לפנות בוקר, מפאב בקריית שמונה כשהוא שיכור. לאחר שביצע עבירת תנועה והבחין בניידת משטרה, כיבה את אורות המכונית והחל להימלט במהירות. הוא התעלם מדרישת השוטרים לעצור, חצה שני צמתים באור אדם ועקף ניידת שניסתה לחסום אותו. לבסוף סטה לנתיב הנגדי והתנגש בעוצמה רבה ברכבו של יעקב חיון, שנפצע קשה מאוד ונותר - כהגדרתו של כתילי - שבר כלי.
הייב הורשע על-פי הודאתו בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות ועבירות תעבורה נוספות. לחובתו כבר עמד מאסר על תנאי של שנתיים בגין עבירות תעבורה קודמות, והמדינה ביקשה להפעילו ולהטיל על הייב עונש מאסר ממושך. ההגנה מצידה הציגה את תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ - לאור עברו הפלילי של הייב - להטיל עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור ולהעמידו תחת פיקוח קצין מבחן למשך שנה וחצי.
כתילי קובע: "אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן אשר מכוונת כולה לשיקומו של הנאשם מבלי לתת מענה לשיקולים של הרתעה וגמול, אשר הינם ממטרותיו של המשפט הפלילי". כתילי מציין, כי בעבר נהג הייב בטרקטורון ללא רישיון, דרס את בן-דודו והפך אותו לצמח. לחובתו ארבע הרשעות פליליות, כולל שוד מזוין וחבלה חמורה, וכן שבע הרשעות בעבירות תעבורה ובהן ארבע הרשעות בנהיגה בשכרות.
כתילי קובע, כי לאור כל זאת ברור, כי בריחתו של הייב מן השוטרים לא הייתה אפיזודה חד-פעמית, אלא מעשה ההולם את אורחות חייו ואת זלזולו בחוק. "אין זה מתקבל על הדעת כי אדם שגרם במעשיו הפליליים לתוצאות כל כך קשות כלפי חפים מפשע, בהזדמנויות שונות, יקבל מבית המשפט הזדמנות נוספת. הכרעה שכזו יש בה משום לעג למאמצי ההרתעה של בית המשפט והיא מתעלמת לחלוטין מן האינטרס הציבורי, הכולל, לצד שיקול ההרתעה, גם שיקול של גמול כלפי העושה".
לדברי כתילי, הייב פעל במזיד ותוך אדישות גמורה לסיכון שיצרו מעשיו. התוצאה הקשה הייתה צפויה מן הרגע הראשון והפכה לבלתי נמנעת ככל שהתרבו העבירות, הוא מוסיף. לפיכך גזר כתילי על הייב 4.5 שנות מאסר, הפעיל עונש של שנתיים מאסר על תנאי שירוצה במצטבר, פסל את רשיונו לעשר שנים וחייב אותו לפצות את חיון ב-25,000 שקל.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
