ועדת החוקה תדון במשך חודשים בקודקס האזרחי

ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בפרוטרוט בכל אחד מסעיפי הקודקס האזרחי, במסגרת דיוני חקיקה שיתקיימו אחת לשבוע. כך הודיע (יום ג', 8.11.11) יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, בישיבת הפתיחה בחוק זה. מאחר שהוא כולל קרוב ל-1,000 סעיפים, צפויים הדיונים להימשך חודשים ארוכים, גם אם בפועל הוועדה תעסוק בעיקר בעקרונות של הסעיפים ותדון בהם בקבוצות.

חוק דיני ממונות בא לאגד 24 חוקים אזרחיים קיימים, לעבדם לחקיקה אחידה ולעדכן את ההסדרים המשפטיים שבהם בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות ולהתפתחויות בפסיקה. העבודה עליו החלה עוד בשנות ה-70, בשנת 2004 פירסם משרד המשפטים טרום תזכיר חוק, והתזכיר עצמו פורסם ב-2007. ועדת משנה מיוחדת של ועדת השרים לחקיקה קיימה שמונה ישיבות על ההצעה, ובפרט בסעיפים שנויים במחלוקת, כגון הגדרתם של "ידועים בציבור" בפרק הירושה שבקודקס. החוק אושר בקריאה ראשונה ביוני השנה.

"שר המשפטים אמר שהוא מצפה שנסיים את הדיון בקודקס בתוך שבועיים-שלושה", אמר רותם. "אנחנו נשתדל לדון בחוק ברציפות, אבל נעבור סעיף-סעיף ונבדוק כל נושא שעולה בקודקס. יש שם שאלות ערכיות וציבוריות כבדות-משקל, ואי-אפשר לטאטא אותן מתחת לשטיח. בפרק עקרונות היסוד יש שאלות של השקפת עולם משפטית, תיחום סמכויות של המחוקק ובתי המשפט, ואלה דברים שצריך לעסוק בהם ללא פחד".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שעמד במשך כ-20 שנה בראש הוועדה שגיבשה את החוק, הדגיש: "הקודקס לא בא ליצור משפט אזרחי חדש. נקודת המוצא היא הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאים בו ותוך האחדתו לחוק דיני ממונות מקיף ומודרני. עם זאת, הצעת החוק איננה מהווה קודקס אזרחי שלם, בדומה לקודקסים של צרפת, גרמניה, איטליה או הולנד. הקודקס שלנו איננו שלם, כי אין בו כל הסדר של דיני משפחה, אין בו נגיעה לדין הדתי החל בתחום זה, ואין בו ניסיון לשנות את הדין החילוני המצוי כבר בתחום דיני המשפחה".

ברק בירך על הודעתו של רותם: "אנחנו עבדנו קשה על הצעת החוק, אבל עבודתנו איננה תחליף לעבודת הוועדה שלכם. אני אשמח מאוד שתיכנסו לעומק ההסדרים שהצענו ותיעזרו עד כמה שאפשר בחברי הוועדה שמכירים את הנושא היטב". הוא העיר, כי ישמח אם הוועדה תמצא שם מוצלח יותר מזה שהציע הוא עצמו - חוק דיני ממונות.

השופט העליון בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש ועדת משנה שעסקה בפרק הירושה בקודקס, אמר כי הוועדה הכניסה מספר שינויים חשובים בתחום זה. "היו תיקונים שנכנסו בגלל התפתחות הטכנולוגיה, בעיקר בתחום הרפואי. למשל: בחוק היום נקבע כי ילד שנולד בתוך 300 יום אחרי מותו של אביו, מניחים שהוא בנו של אביו. אבל היום ילד יכול להיוולד באמצעות ביצית מופרית שנשתמרה זמן ממושך יותר". עוד הציג כדוגמאות את ההגדרה של ידועים ואת הכנסת המושג "בני זוג פרודים". טירקל הציע לוועדה להתחיל בפרק הירושה ולחוקק אותו בנפרד במהירות האפשרית.

פרופ' מיגל דויטש, ששימש כחוקר הראשי של הוועדה בראשות ברק, אמר: "יש מתח נצחי בין ודאות משפטית לבין שיקולי צדק, לעולם יישאר מרווח מסוים לשיקולי צדק ושיקול דעת משפטי. אבל ראוי ליצור מינון נכון בין המשקל של החקיקה למשקל של הפסיקה. אם הקודקס החדש ייצור חקיקה טובה יותר - גם שיקול הדעת השיפוטי יצטמצם בפועל, אבל אין אשליה שבעזרת הקודקס אנחנו מעקרים את שיקול הדעת השיפוטי".

בדברי המבוא לחוק מתוארת התפתחותו של החוק האזרחי בישראל, החל בחקיקה העות'מאנית ועד הישראלית. בשנות ה-60 וה-70 הוחלפו בהדרגה החוקים הישנים, דבר שאמנם נעשה במהירות אך יצר חוסר אחידות באידיאולוגיה הבאה לידי ביטוי בחקיקה ובהעדר הסדרים המשלימים זה את זה. על-רקע זה, אומר משרד המשפטים, הורגש הצורך להשלים את הקודיפיקציה של המשפט האזרחי, וזאת גם לנוכח העובדה שהחוקים השונים נועדו מלכתחילה להשתלב בסופו של דבר בקודקס אחיד.

החוק שואף להסדיר באופן שלם ועקבי את העקרונות המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי באמצעות חוק אחד, שחלקיו תואמים, משתלבים זה בזה, ומהווים יחד מכלול הרמוני ואחיד של ענפי המשפט האזרחי. זהו שוני תפיסתי, המהווה את השוני העיקרי של החוק לעומת המצב הקיים.