בקשות שמוגשות לשחרור אסירים המאושפזים במצב 'צמח' נדחות על-ידי ועדות השחרורים רק בשל לאקונה בחוק. כך עולה מדיון שנערך בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד נעמה פויכטונגר, אמרה כי החוק הנוכחי מאפשר לוועדת השחרורים לדון בשחרור אסירים מטעמים רפואיים רק בשני מצבים - כאשר ימיו של האסיר ספורים או אם יש סכנה לחייו, בהמשך שהייתו בכלא.
הדברים נאמרו במהלך דיון שעסק בהצעת חוק השחרור על תנאי אשר אמורה להרחיב את סמכויות ועדות השחרורים באופן שיאפשר שחרור מוקדם גם של חולים במצב רפואי חמור שאינם בסכנת חיים מיידית ושאינם נמצאים בין כותלי בית הסוהר.
קצינת רפואה ראשית של שירות בתי הסוהר, ד"ר דיני אורקין, אמרה כי ישנם בימים אלה ממש שני אסירים הנמצאים במוסדות גריאטריים - אחד מהם במצב צמח כבר מספר שנים, ומוגדר כאסיר.
לדבריה, יש כשניים עד שלושה אסירים במצב דומה בשנה וועדת השחרורים דוחה כשניים עד ארבעה מקרים מדי חודש עקב אי-עמידה בתנאי החוק לשחרור מוקדם.
"התיקון לחוק יטפל בחולים במצב דמנסייה או צמח. התיקון לא נותן מענה לחולי סרטן או לאחר השתלת איברים, שהם במצב של כשל חיסוני. המתקן הרפואי של שב"ס, הוא מקום מועד לזיהומים. הסיכוי של אדם לקבל זיהום בין כותלי שב"ס, עולה. אנחנו מחזיקים את האסירים הללו בבתי חולים. אין לנו כמעט מענה לחולים במצב כזה בין כותלי הכלא", הסבירה את הצורך באשפוז חולים אלה. אשפוז זה, שנועד לשמור על חיי האסירים, מונע בשל הלאקונה בחוק את שחרורם.
"ועדת השחרורים יכולה לשחרר אסירים חולים" יו"ר הישיבה, ח"כ
אברהם מיכאלי, ציין בדיון כי הוא חושש שהמניע לשחרור אסירים הוא כלכלי ועדיף לשירות בתי הסוהר שלא לשאת בנטל הטיפול בחולים במצב קשה.
מיכאלי ביקש לפרט בתיקון לחוק את המצבים הרפואיים בהם ניתן יהיה לשחרר את האסירים. "לדעתי, ועדת השחרורים יכולה לשחרר אסירים חולים במצב קשה על-פי החוק הקיים. אם שיקול הדעת שלהם צר, אני לא סומך על שיקול דעתם ואבקש לציין במפורש בחוק, מהם המצבים הרפואיים בגינם יתאפשר לוועדת השחרורים, לשחרר אסירים חולים", אמר.
ח"כ
אורי מקלב הציע לאפשר בחוק לוועדת השחרורים לקבל חוות דעת רפואיות מרופאים מומחים שאינם חברים בוועדה הרפואית. לדבריו, "חולה החולה במחלה שאינה נמנית על אחת המומחיות של הרופאים החברים בוועדה, עלול להישאר בכלא, עקב אי-הבנת מצבו הרפואי".
עו"ד גליה ניצני מהסנגוריה הציבורית ביקשה לבחון שחרור מוקדם של אסירים שמנוטרלים לחלוטין מבחינה מוטורית אולם לא מבחינה מנטאלית כגון אסיר משותק מכף רגל ועד ראש, אבל בהכרה מלאה. "ראוי להכניס את מידת הרחמים לדין, ולא לפנים משורת הדין", אמרה.
