בית המשפט העליון הורה (יום ג', 15.11.11) לקצץ במחצית את שכרה של בוררת, שעיכבה במשך שלוש שנים מתן פסק בוררות. השופט
אליקים רובינשטיין אומר, כי אחת הסיבות להעברת סכסוכים לבוררות היא האפשרות לקבל החלטות במהירות, ולכן יש לפעול כנגד בוררים שאינם עומדים ביעד זה.
האדריכלית רות להב מונתה במרס 2005 כבוררת בסכסוך בין עיריית שדרות לבין האדריכל אבנר אשר. הסיכומים הוגשו באפריל 2007, הצדדים ביקשו ממנה שוב ושוב לפסוק, אך היא עשתה זאת רק במאי 2010. בתגובה להודעתה על המשלוח הצפוי של הפסק, ביקש אשר לדחותו עד שלהב תסביר את פשר האיחור. משבקשתו נדחתה, ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להעביר את להב מתפקידה והשופט
יהודה זפט נענה לבקשה.
עיריית שדרות ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. רובינשטיין קיבל את הערעור בנוגע לפסילתה של להב, באומרו שהבקשה לפסילתה הוגשה לאחר שנתנה את הפסק - הליך שאינו אפשרי על-פי החוק. רובינשטיין העיר, כי אין טעם במינוי בורר חדש לאחר שההליך נמשך זמן כה רב, ויש גם להביא בחשבון שאין מקום לפגוע בעיריית שדרות ולגרום להוצאת כספים נוספים על חשבון הציבור.
עם זאת, רובינשטיין מוסיף: "לא ייתכן חולק כי הבוררת השתהתה במתן הפסק לאורך תקופה שאינה סבירה. אכן, ייתכן כי גם בתי משפט ישתהו במתן פסק דין, ועל כך יש להצר, אך בורר נבחר, בין השאר, כדי שיסיים מלאכתו במהרה, ודבר זה לא הושג כאן כל עיקר, וגם הסבר סביר לא ניתן". לדבריו, בית המשפט יכול "בנסיבות המתאימות להפחית את שכר טירחתו של הבורר או לשלול ממנו את שכר הטרחה לחלוטין עקב איחור בלתי סביר במתן פסק הבוררות וללא הסבר המניח את הדעת". לאור זאת נקבע, כי להב תקבל 11,250 שקל בלבד.
