אמרנו לכם

אמרנו לכם, שאם תחסלו את ההתנחלות היהודית בעזה ייפלו קטיושות באשקלון, אך לא "חפצים מעופפים" ישבשו לוויסגלסים את תוכניות חוות השקמים.

אמרנו לכם, שציר פילדלפי וגוש קטיף שבעורפו, הם חיץ חיוני בין סיני לרצועה, כי רק משם ניתן להגן על הנגב. אבל אתם סמכתם על המצרים ועל מפקחים אירופים.

אמרנו לכם, שמצרים לא ישרתו אינטרס ישראלי ואירופים ידאגו רק לעצמם, אבל אתם קראתם לנו קיצונים ופנאטים. והנה, רק סולקו היהודים, והמצרים שיתפו פעולה בהפיכת ציר פילדלפי לאוטוסטרדת אמל"ח לטרור והמשקיפים האירופים פשוט ברחו.

אמרנו לכם, שאין תחליף לנוכחות היהודית, ופלשתינים "מתונים", מדינות ערב "שוחרות שלום" וכוחות זרים לא ימנעו חדירות מן הרצועה לסיני ומשם לנגב. אמרנו לכם, שהמתנחל היהודי מגן מתוך גוש קטיף על אילת ובאר שבע ואתם צחקתם, עקרתם וגירשתם.

אמרנו לכם, שטפטוף קסאמים על שדרות ופצמ"רים על ההתנחלויות היהודיות הוא מצב נסבל, כל עוד צה"ל לוחם באויב מתוך התוחמת הצפונית, פרוזדור נצרים וגוש קטיף, והמתנחלים נושאים את סבלם באיפוק, מפני שהלכו לשם מרצונם. אולם אתם הצגתם להם שאלה מתחסדת, מדוע אינם חסים על ילדיהם הקטנים. היום, נראה אתכם משיבים על השאלה הזאת לגבי עשרות אלפי ילדי שדרות, אשקלון וכל הנגב המערבי!

אמרנו לכם, שלא לחומה דואגים השומרים, כ"א לעיר שהחומה שומרת עליה. אך עיניכם היו צרות בחיילים שנשלחו "לשמור על המתנחלים". אימרו: המלחמה בדרום עולה פחות?! ומי שמבקש "לחסוך" בחיילים הנשלחים כביכול ליישובי יו"ש, האם עדיין אינו מבין שעל גוש דן הם שומרים?

מפקד מחוז הדרום במשטרה, ניצב אורי בר לב, מראשי מגרשי המתנחלים, סועד היום שדרות מדממת. האם הוא יודע מדוע הגיע לכך? למראה אוטובוסי הגירוש הייתה השמחה שרויה במכללת ספיר ובקיבוצי "התפר". האם הם מסוגלים לבקש מחילה?

אמרנו לכם, שעוד לא נולד הערבי שיקבל את ה"דיל" שמציע השמאל: קחו לכם את '67 ותוותרו לנו על '48, ולא לחינם הם קוראים לשדרות "התנחלות" ומסרבים להכיר בישראל כמדינה יהודית. אבל אתם בחרתם לעשות שלום עם עצמכם, קיוויתם שהנמר ישבע מנתחי התנחלויות שתשליכו לו.

אמרנו לכם, שרק ההתנחלות מרתיעה את הערבים, מפני שבאדמה, שממנה הם מבקשים לעקור את כל הקיום היהודי, היישובים מכים שורשים חדשים. אמרנו לכם, שהתיישבות וביטחון תמיד היו שלובים, וכשם שבימי חומה ומגדל יישוב יהודי היה גם משלט, כך 20 היישובים שהחרבתם.

היום, הממשלה אובדת עצות: "להישאב" שוב לתוך עזה? להיכנס, להשאיר חללים, ולצאת? ומי יבוא במקומנו? לא תועיל שום התחכמות: אויב מנוצח חייב לאבד שטח, ובמלחמות הפלשתינים פירוש הדבר התנחלויות חדשות. כל חכמי מחנה השלום לא מצאו עד עתה אמצעי יותר טוב להרתעה, לענישה ולמניעת מלחמה.

בעזה, תורת "שטחים תמורת שלום" העלתה את ישראל על שדה מוקשים, בו כל התקדמות פירושה מוות ולהיחלץ אפשר רק ע"י הליכה לאחור, בתוך העקבות הקודמים. היהודים החזיקו ב-12% משטח הרצועה. היום יותר מאי-פעם, השטחים האלה חיוניים לבטחון המדינה, ואותם צה"ל חייב לכבוש ולהחזיק.

ואנחנו נקווה שיימצאו הצדיקים שלמרות פצעי העבר, יהיו מוכנים להחזיר חיים יהודיים לחבל עזה ולהוציא אותנו משדה המוקשים.