לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה (יום א', 10.8.03) תובענה של אל"מ (במיל') ראובן אגסי מנתניה, שהיה הקצין הטכני של יחידת הקשר של פיקוד הדרום בזמן מלחמת יום הכיפורים, וכיום מהנדס אלקטרוניקה בטכניון, נגד עמיר פורת ויצחק רובינשטיין, שהיו האלחוטן וטכנאי הקשר (בהתאמה) של אלוף פיקוד הדרום דאז, שמואל גונן (גורודיש).
בתובענה, שהוגשה על-ידי עו"ד שמעון סגל, בדרך של המרצת פתיחה, מבקש אגסי מבית המשפט, להצהיר כי פורת ורובינשטיין "הפרו במעשיהם ובמחדליהם את חובת שבועת האמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים", וכי אין להם כל זכויות קנייניות בקלטות השמע ובמסמכי המלחמה האחרים, שצולמו על-ידם או נמסרו להם בדרך אחרת.
עוד מתבקש בית המשפט, להצהיר כי כל חוזה או עיסקה שעשו השניים במסמכי המלחמה בטלים ומבוטלים, וכי הם מנועים מלעשות בהם כל שימוש, ואם כבר עשו בהם שימוש המזכה אותם בתמורה כלשהי, יהא עליהם להעבירה במלואה לידי שלטונות צה"ל המוסמכים.
התובע: יש להורות לפורת ורובינשטיין לחשוף ההסכמים עם מעריב וידיעות
התובע אף מבקש מבית המשפט להורות לנתבעים, להציג את ההסכמים שערכו עם העיתונים מעריב וידיעות אחרונות, ועם כל גורם אחר במדינת ישראל ומחוצה לה, בכל הקשור לפרסום מסמכי המלחמה, ולהצהיר על כל תמורה שקיבלו או יקבלו בגין פרסום המסמכים.
התובע, שצירף את הצבא כמשיב פורמאלי לתובענה, מדגיש כי בשלב זה הוא מבקש סעדים הצהרתיים בלבד, ולפיכך מתבקש בית המשפט לאשר לו פיצול סעדים, כדי שיוכל לתבוע בעתיד, אם יצטרך, סעדים נוספים בגין מעשיהם או מחדליהם של הנתבעים, כפי שיתגלו בעקבות ההסכמים, החשבונות, המסמכים והעדויות שיעלו מהתצהירים שימסרו לבית המשפט.
אל"מ (במיל') אגסי מעיד על עצמו, כי בין השאר, היה מופקד במהלך המלחמה על התקנת והפעלת מערכות הקשר במוצב הפיקוד, המכונה "דבלה", שהוקם במעבה רכס "אום-חשיבה" במדבר סיני, כאשר פורת היה האלחוטן (קשר אישי) של אלוף הפיקוד גורודיש, ורובינשטיין היה טכנאי הקשר של חפ"ק האלוף.
אגסי טוען, כי למיטב זכרונו, במהלך הקרבות מילאו הנתבעים תפקידים שונים בחמ"ל הפיקוד בדבלה, כך שנחשף בפניהם מידע סודי ביותר, ועם הפסקת האש עברו, למרחב שלמה (שארם א-שייך), עליו עבר גורודיש לפקד.
הנתבעים השיגו המידע כשסייעו לגורודיש בהכנה לוועדת אגרנט
לאחר סיום תפקידו של גורדיש כמפקד מרחב שלמה, נאמר בתביעה, התמקם גורודיש במשרדים שהועמדו לרשותו באזור תל אביב, והחל בתהליך של 'איסוף חומר'. אותו יציג בפני ועדת אגרנט שעסקה בחקירת מלחמת יום הכיפורים. הנתבעים סייעו, במסגרת שירותם במילואים, לגורודיש במיון החומר הרב שכלל מסמכים, יומני מבצעים, מפות וכיו"ב, ובכלל זה עסקו בעיקר בתימלול ועריכת קלטות השמע שבוצעו בחמ"ל במהלך המלחמה, והועמדו על-ידי שלטונות צה"ל לרשותו של גורודיש.
אגסי טוען, כי על-אף שצה"ל סיווג את מסמכי המלחמה בסיווג 'סודי' ו'סודי ביותר', הרי שמפרסומי סוף השבוע בעיתונות (8.8.03) עולה, כי פורת ורובינשטיין נטלו לבתיהם העתקים שהכינו מהמסמכים, ובכלל זה קלטות שמע, יומני מבצעים, פקודות מבצע ועוד. מעדויותיהם בפני העיתונאים עולה, שהם החזיקו במסמכי המלחמה שנים רבות והחליטו למסור אותם לפרסום לקראת מלאת 30 שנה למלחמת יום הכיפורים.
התובע: מטרת התביעה אינה עונשית, אלא 'שלא ייצא חוטא נשכר'
אגסי מדגיש, כי מטרת התביעה אינה לבקש סעדים עונשיים נגד פורת ורובינשטיין, בגין עבירות לכאורה על ביטחון המדינה, יחסי חוץ וגילויים של סודות רשמיים, אלא אך לוודא ש'לא ייצא חוטא נשכר' ו'הוצאת בלעו של גזלן מפיו'. אגסי טוען כי הנתבעים הפרו חובה חקוקה, במסרם את המסמכים, כש"תאוות הממון היא שעיוורה את עיניהם כאשר מכרו את מסמכי המלחמה".
בתביעה נטען, כי פורת הגדיל לעשות בבוחרו כותרת ה"נבנית, רובה ככולה, על חורבנו של האלוף שמואל גורודיש", ובה מואשם גורודיש כי תכנן להרוג את שר הביטחון דאז, משה דיין, בעוד שפורת עצמו אינו מספק הסבר "מדוע הוא, שהיה לכאורה שותף בעצמו לאימונים לקראת ביצוע הפשע, לא נחלץ ולא ניסה בזמנו למנוע את הרצח המתוכנן".
אגסי טוען, כי הוא "חושש שמא נפרוץ פירצה שאין לה מגדר, וניתן הנמקה אם גם לא הצדקה, בידי חיילי המילואים לעשות את תפקידם 'קרדום לחפור בו', ולפיכך מבקש לחייב את הנתבעים בהשבת התמורה שקיבלו עבור החשיפה, מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
אי-קבלת התביעה, מזהיר אגסי, "עלול לשלוח – חס וחלילה – לציבור הרחב מסר שלילי מזיק, שאין לו קיום, אשר ממנו משתמע בבירור כי חייל מילואים רשאי להפר חוק, בכך שיוציא העתקי מסמכים חסויים מרשות הצבא, ישמור אותם תקופה ממושכת בעליית הגג שבביתו, מתוך תקווה שבחלוף השנים יוכל למכור אותם לאמצעי התקשורת תמורת בצע כסף, ועוד לזכות בפרסום ובתהילה בת-חלוף".
ה.פ. 971/03 ראובן אגסי נ' עמיר פורת ואח'
