"שופטים מושפעים מהתקשורת, למרות שלא יודו בכך. הם לוקחים בחשבון שפסקי דין בלתי פופולריים הם בלתי ישימים". כך אומר (יום ב', 5.12.11) פרופ' גד ברזילי, איש מדעי המדינה מאוניברסיטאות וושינגטון וחיפה.
ברזילי דיבר ביום עיון באוניברסיטת בר-אילן לרגל פרסום ספרם של פרופ' סטיוארט כהן וד"ר עמיחי כהן (דודו ובן-דודו של הח"מ) "Israel's National Security Law". לדבריו, פרשת גלנט היא מקרה בו הרמטכ"ל נבחר על-ידי התקשורת, שכן התהליך המשפטי בעניין כלל לא הושלם.
לדעת ברזילי, בית המשפט העליון תופס מאז שנות ה-80 את מקום המפלגות כפותר סכסוכים, בשל ההקצנה והפיצול במערכת הפוליטית. מאז מתחיל בצורה ברורה תהליך של הרחבה מירבית של זכות העמידה מחד, וצמצום למינימום של ההימנעות מהתערבות בפעילות הממשלה. הוא הדגיש, כי התהליך החל הרבה לפני כהונתו של
אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, וכבר הנשיא
מאיר שמגר אמר: "אנחנו צריכים להפוך לבית משפט חוקתי".
ברזילי ציין, כי בעוד המשפט אוהב ודאות - תחום הביטחון מטבעו נגוע באי-ודאות. לכן, במצבים של אי-ודאות שופטים לא יטו ליטול סיכונים ויעדיפו שיקולים של ביטחון לאומי. "יש מעורבות רבה והתערבות מועטה", הוסיף ברזילי. לדבריו, אסור להטיל על בית המשפט משימות בתחום הביטחון הלאומי שאין ביכולתו לעמוד בהן, אם בשל האי-ודאות ואם משום שהשופטים עצמם אומרים שאינם בקיאים בו.
עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ציין, כי יש זליגה של המשפט המקומי למשפט הבינלאומי, ולא רק להפך. כך למשל, פסק דינו של ברק בנושא החיסולים הממוקדים היה הראשון בנושא זה במדינות המערב, גופים בינלאומיים התדיינו איתו והוא יצר שינוי בחשיבתם של גופים אלו. עוד אמר, כי חלק ממשפט הביטחון הלאומי והבינלאומי נוצר לא בידי מדינות ופרלמנטים, אלא בידי סוכנים המכניסים את המשפט הבינלאומי למשפט המדינה ולהפך. "אין כללים להגבלת הפעילות שלהם, לא ברור מתי אנחנו רוצים שיפעלו ומתי לא, והשקיפות של פעילות כזו היא בעייתית", הוסיף.
פרופ' אבי בל מאוניברסיטת בר-אילן מתח ביקורת על פסק דינו המנחה של בג"ץ בנושא ההפרדה - פס"ד צוריף. באותו פסק דין אמר בג"ץ, כי על-פי דיני המלחמה - פגיעה באוכלוסיה אזרחית חייבת להיות מידתית, יש מידתיות גם במשפט המינהלי הישראלי ולכן יש להשוות ביניהם. "זה לא נכון", טען בל. "זה כמו לומר במתכון שצריך להוסיף סוכר בצורה מידתית. זו לא אותה דוקטרינה".