בעוד בתי המשפט מקפידים על מניעת ניגודי עניינים בוועדות מכרזים ומינויים, ואף פוסלים החלטות המתקבלות במצבים שכאלו, מעלה בדיקת News1 שבכירי השופטים בישראל מצויים בעצמם בניגוד עניינים לקראת בחירת נשיאו הבא של בית המשפט העליון. לשניים מהם יש עניין אישי ישיר ומובהק בבחירת הנשיא, ואף מתעוררת שאלה האם שופטי העליון בכלל יכולים לדון בנושא זה.

השופטים החברים כיום בוועדה הם הנשיאה היוצאת, דורית ביניש, והשופטים אשר גרוניס ומרים נאור. לאחר שינוי החוק והסרת המגבלה על תקופת כהונה מינימלית של נשיא העליון, ואם יישמר עיקרון הסניוריטי לפיו ייבחר לנשיא הוותיק שבין שופטי העליון, צפוי גרוניס להיבחר לתפקיד. מובן שבמצב כזה אין הוא עצמו יכול להשתתף בהצבעה.

נאור היא הבאה בתור אחרי גרוניס מבחינת הסניוריטי, והייתה אמורה להתמנות לנשיאה אלמלא שינוי החוק. לפיכך, גם היא מצויה בניגוד עניינים, שכן עשוי להיות לה עניין בהכשלת מועמדותו של גרוניס כדי שהיא תבוא במקומו.


מה נפסק במקרה חמור פחות


יתרה מזאת: גם השתתפות של גרוניס ונאור בדיון, אפילו אם לא ישתתפו בהצבעה, עלולה להיות פסולה. רק לפני שבועיים פסק נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון (שכיהן בפועל בעליון), תוך שהוא מסתמך על פסיקת בית המשפט העליון עצמו: "יסוד מוסד בהלכות מכרזים בכלל, ושל מכרזי רשות ציבורית בפרט, הינו בנקיון הדעת והיעדר משוא פנים או חשש למשוא פנים או מראית עין של משוא פנים בין ועדת המכרזים, או מי מחבריה, לבין המתמודדים במכרז או מי מהם. משדבק חלילה חשש שכזה באחד מחברי הוועדה, פושה הנגע ומשתרע גם ליתר חבריה".

באותו מקרה אמר אלון על חבר בוועדת מכרזים, שהשתתף בדיון על בחירת יועץ משפטי, כי "בנסיבות היכרותו האישית את אחד המתמודדים פסול הוא מלדון ומלהשתתף בהכרעת הוועדה לגבי הזוכה במכרז. טעות מהותית טעה הוא בדמותו כי על-אף זאת יכול הוא ליטול חלק במהלך דיוני הוועדה, בריאיונם של המתמודדים (ובהם מודעו ומכירו) ובדיון הפנימי בין חברי הוועדה לאחר שהשלימו את ריאיון המועמדים כולם. יציאתו את חדר הדיונים בשלב האחרון והסופי של ההצבעה עצמה - אין בה להסיר את הפגם המהותי שהספיק בינתיים לדבוק במהלך הדיון כולו".

מצב זהה, ואף חמור יותר, קיים גם לגבי גרוניס ונאור, שכן אין מדובר בהיכרות שלהם עם מועמד זה או אחר, אלא בעניינם האישי שלהם. לפיכך נראה, כי יהיה עליהם לפסול את עצמם מראשיתו של הדיון בבחירת הנשיא. לא נראה שביניש תסכים להישאר הנציגה היחידה של השופטים, וייתכן שהיא תעדיף להביא למינוי שני נציגים אחרים של השופטים לוועדה - לפחות אד-הוק.


הדרישה לשמירה על אמון הציבור


יצויין, כי העיקרון שהציב אלון - ושכאמור מבוסס על פסיקת בית המשפט העליון - מעמיד בסימן שאלה את יכולתם של כלל שופטי העליון להשתתף בבחירת הנשיא, לנוכח ההיכרות הקרובה שלהם זה עם זה. ייתכן שלאור זאת יש מקום לשנות את החוק ולקבוע, כי שופטים מכהנים בעליון לא ישתתפו בבחירת הנשיא, אלא רק שופטים בדימוס של העליון. אומנם גם להם יש היכרות עם המועמדים, אך מובן שהפגם קטן מזה של מי שמכהנים לצידם בזמן אמת ואף אמורים לכהן עם מי שייבחר לנשיא.

בהקשר זה ראוי להזכיר את דבריה של שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בפסק דין שנתנה בשבוע שעבר בנוגע לוועדה לבחירת שופטים: "ברי כי אמירת-אמת ויושרה הינן דרישות יסוד מכל מי שמבקש להתמנות לתפקיד ציבורי, לא כל שכן לתפקיד שיפוטי. ההקפדה על מידותיהם של היושבים בדין, נעוצה בראש ובראשונה בחשיבותו הרבה של אמון הציבור בשופטיו ובמערכת השפיטה. ללא אמון הציבור יקשה על מערכת השפיטה לתפקד ולקיים את המוטל עליה".

דוברות בתי המשפט הפנתה את News1 לקבלת תגובה משר המשפטים, יעקב נאמן, ואילו דוברו של האחרון מסר: "נציגות השופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים נתונה להחלטה של חבר שופטי העליון".