בנייר העמדה שהגישה החברה לישראל לוועדה להגברת התחרותיות במשק נטען כי אין להחיל את המלצות הוועדה על החברות כי"ל ובז"ן הנמצאות תחת שליטתה, שכן מדובר בחברות שהופרטו במטרה שהרוכש ישלוט בהן ולא הציבור הרחב. הוועדה ערכה בתחילת דצמבר שימועים לקראת פרסום המלצותיה הסופיות. כמו-כן, נטען, מדובר בחברות בעלות "מניית זהב" של המדינה, המאפשרת לה לשמור על אינטרסים חיוניים המצויים בפעילות החברות הנ"ל. את נייר העמדה הגישו מטעם החברה העו"ד פנחס רובין וצבי אפרת.

לדברי החברה, בהמלצות הוועדה יש משום פגיעה מהותית בעקרונות יסוד במשפט הישראלי - בהן זכות הקניין ועיקרון המידתיות. כך למשל, נאמר כי המלצות הוועדה מתמקדות בבעיית הנציג בחברות ציבוריות ובנורמות של ממשל תאגידי, שאינן  מיוחדות ל"קבוצות עסקיות", ואשר מטופלות כיום במסגרת רגולציה קיימת מקיפה.

החברה לישראל אף תוקפת את חוות דעתו של פרופ' אריה בבצ'וק, שלדבריה, חלק ניכר מהמלצות הוועדה נסמכות על תמצית חוות הדעתו. החברה מציינת כי בשנת 2007 גיבש פרופ' בבצ'וק חוות דעת ביחס לשוק האמריקני, במסגרתה הציע להכניס שינויים מרחיקי לכת במבנה התאגידי של חברות ציבוריות בארה"ב כדי לפתור את "בעיית הנציג" המאפיינת את השוק שם. "עמדתו והמלצותיו של פרופ' בבצ'וק נדחו בארה"ב, וזכו לביקורת. ספק אם השוק הישראלי מתאים לאימוץ נורמות חדשניות ללא תימוכין  וללא דיון מספק בהשלכות האפשריות", נאמר.

ההגדרה ל"חברת פער" - שרירותית ולא מידתית

בהתייחס למבנה ההחזקה הפירמידאלי, מציינת החברה לישראל כי הוועדה בחרה שלא לאסור עליו שכן הכירה ביתרונותיו, אך מנגד, "המשמעות הפרקטית של המלצותיה היא פירוק הפירמידות בתנאים בלתי מידתיים בעליל וביצוע 'ניסוי תאגידי' בשוק הישראלי"

עוד נטען במסמך החברה לישראל כי ההגדרה של "חברת פער" הינה רחבה, שרירותית ואינה מידתית. לדברי החברה, רף החזקה הוני נמוך מ-50% לוכד ברשתו חברות רבות, כאשר החששות שהובעו על-ידי הוועדה כלל אינם רלוונטיים עבורו. "על ההגדרה של 'חברת פער' להתמקד במבנים פירמידאליים קיצוניים בה הפער בין שיעור ההחזקה בהון לבין שיעור ההחזקה בזכויות ההצבעה גדול במיוחד, וכן במבנים מרובי שכבות ובמיקום נמוך בפירמידה".

החברה לישראל מזהירה במסמך כי המלצות הוועדה יוצרות תמריץ להנפקה של חברות ישראליות בבורסות זרות מחוץ לישראל ובכך עשויות להביא לפגיעה קשה בהתפתחות של חברות ציבוריות חדשות בשוק ההון הישראלי. עוד נאמר, כי הטלת מגבלות על חברות פער ציבוריות עשויה ליצור העדפה ברורה למימון פעילות בדרך של גיוס חוב ולא בדרך של גיוס הון, באופן אשר ישפיע על התפתחותו של שוק ההון הישראלי.

החברה ממליצה להגביל את תחולת ההמלצות, תוך שינויים מתאימים, לחברות פער חדשות בלבד, או לפחות לקבוע הוראות תחולה אשר יאפשרו תקופה סבירה של מספר שנים להטמעת המלצות הוועדה.