למבוגרים בלבד

התמונות הבאות הועברו למגזין המושבות על-ידי תושב זכרון יעקב אשר שוטט בחוף דור בשבת בבוקר מלווה ברעייתו. האם מדובר במצווה או בתועבה?

וכך תאר את הדברים ח’ תושב זכרון יעקב (ששמו שמור במערכת):

"בשבת בבוקר (23 בפברואר) בערך ב 08:00 טיילתי עם אשתי בחוף דור (טנטורה). קבוצת אברכים שהתארחו בכפר הנופש דור (האיגלוס) רחצו בעירום מלא, תוך שהם מתעלמים במפגיע מהימצאותה של אשתי ונשים אחרות הצועדות בחוף. התלוננתי במשטרה על כך אך לא נראה לי שהם יעשו משהו בנידון. אינני מתמצא בדינים המחייבים אותם ב"טהרה" אבל אני בטוח שטבילה בפרהסיה בנוכחות נשים נשואות זרות כרוכה באחיזה ביותר משרץ אחד ביד."

ח’ נזעם מהקלות הבלתי נסבלת בה חרדים מתעלמים במפגיע מנופשים אחרים בחוף, ואף מהעובדה שהוא מצלם אותם בפעולה, בעירום מלא. "מבחינתם אנחנו שקופים" הוא אמר למגזין השבוע, מתקומם על ניכוס החוף על ידם, לכאורה.

בכפר הנופש דור אכן אישרו כי קבוצה של אברכים התאכסנה במקום בסוף השבוע, כפי שכבר נעשה בעבר. בדור ציינו כי כאשר מגיעה אליהם קבוצה מסוג זה, הם המתארחים היחידים בכפר הנופש באותה עת. הם שמעו לראשונה על האירוע מפינו, כלומר לא נתקבלו אצלם תלונות או ידיעות על כך.

האם ייתכן כי מדובר במצוות טבילה? המקור לדין מקווה הוא בדברי התורה "אך מעין ובור, מקווה מים יהיה טהור" (ויקרא י"א ל"ו). שני תנאים הכרחיים למקווה כשר: אחד - המקווה צריך להכיל כארבעים סאה, היינו כשבע מאות וחמישים ליטרים מים שהם מספיקים כדי טבילה בבת אחת לכל גוף האדם הטובל, שנאמר "ורחץ במים את כל בשרו." שניים - שבע מאות וחמישים הליטרים חייבים להיות מי גשמים שיד אדם לא נגעה בהם.

"הים נחשב לאחד המקומות המומלצים לטבילה." באר לנו הרב גרשון שטיינקולר, "בעיקרון ניתן לטבול בכל חוף, צריך רק לבדוק שאתה נמצא לבד ואין חשש שיהיה שם מישהו."

אם כך הוא הדבר (ואיננו יודעים זאת בוודאות), הרי שתלמידי חכמים אלו, לא נזהרו דיים. שהרי אם רצו לקיים מצוות טבילה באין מקווה במקום, היו עושים זאת כפי הנראה בשעת בוקר מוקדמת, ודואגים שיהיה זה באין רואה. ברם, אולי באמת מדובר בקבוצה שאינה ישראלית, אשר טעתה לחשוב שהחוף הסמוך לבונגלוס שלהם בדור, עומד לרשותם בלבד, כמו כפר הנופש באותה עת, וכאשר הבינו כי זהו חוף הפתוח לקהל הרחב, היה קצת מאוחר מדי...

ראש העיר בעירום

רחצה בערום בפומבי, באופן עקרוני, מנוגדת לחוק החוק הקיים במדינת ישראל המוגדר כחוק נגד "התערטלות בפומבי". חוק זה בא למצוא מענה למקרים בהם אנשים תמימים נתקלים בחשיפת איברים שלא ציפו לה ושאינה נוחה להם.

מי שנתפס ואף קיבל על כך דוח מפקח ביולי 1921, היה ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, בחוף תל אביב כמובן. אבל לדיזנגוף הנ"ל קשר גם לטנטורה -

"במהלך לימודיו בפריז הכיר דיזנגוף את הברון רוטשילד שהתרשם מכישרונו, והוא נשלח על ידו לארץ ישראל להקים מפעל לבקבוקי זכוכית עבור יין הברון". בשנת 1892 ייסד בטנטורה את מפעל הזכוכית, אך המפעל לא הצליח ודיזנגוף חזר לחוץ לארץ." (מתוך ויקיפדיה) - והנה נסגר המעגל.

אגב חוף דור לכשעצמו היה פעם מטרה לחובבי הנטוריזם והנודיזם בישראל, אך מאז נאסרה בו במפורש ההתערטלות.