|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

כל התככים שמאחורי מגילת אסתר

במגילה אנו פוגשים לראשונה את דמות היהודי החי בגלות, בעל היכולת להפוך את גורלו על פיו, מנרדף לבעל מעמד סיפור גורלו של עם שאין לו מדינה, הנאלץ - כדי לשרוד - לעסוק בשתדלנות שלעיתים מגיעה עד חדר המיטות
15/03/2008  |     |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
"ותאמר אסתר: איש צר ואויב, המן הרע הזה" (ז' 6) [יצירה של גוסטב דורה]

   רשימות קודמות
  לך המדברת בשמי
  נסיך הגיאות והשפל
  להציל את אלטלנה
  משפטפטת
  התקשורת ירתה לעצמה ברגל

סיפור המגילה מוכר. המלך אחשוורוש עורך משתה גדול ובעיצומו של המשתה הוא קורא למלכה ושתי, העורכת בשעה הזו משתה משלה לנשות הממלכה. ושתי מצדה, מסרבת לעזוב את המשתה שלה ולהגיע.

כדי להבין טוב יותר את החלק הזה בעלילה, יש להבין את הרקע ההיסטורי. ושתי היא מלכה פרסית. המלכה הפרסית היא אולי המלכה החזקה ביותר בעולם העתיק. למלכה פרסית יש משמר משלה, ארמון משלה ולא פעם היו מלכות פרסיות שהנהיגו את הצבא. שחמט, כזכור, הוא משחק שהומצא בפרס ואנחנו רואים שלמלכה יש בו הרבה יותר מרחב תימרון מלמלך.

במלכות פרס שלט המטריארך עד שלב מאוחר יחסית, והממלכה נוהלה ע"י שושלות של מלכות. השלטון הפטריאכלי מופיע בשלב מאוחר יותר ותוך כדי ניהול מאבק עם השלטון המטריאכלי. בשלב זה של הדברים, כנראה שהמאבק עדיין לא הוכרע והדבר בא לידי ביטוי בעימות שבין ושתי לאחשוורוש.

על הרקע הזה ניתן להבין את דבריו של כרשנא משרי המלך "...לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש: כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן, באמרם המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה: והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף: ... ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא, וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד-קטן".

כרשנא אומר למלך כי אין המדובר בעניין שבינו לבין אשתו בלבד, כי אם באיום על המין הגברי כולו, שכן ושתי בהיותה מלכה משמשת דוגמה ואם תצא מכך בלא פגע, ילמדו כל נשות הממלכה להמרות את פי בעליהן והסדר החברתי יפגע. אחשורוש משתכנע ומוציא את ושתי להורג. (אמנם יש המפרשים שהוא רק גרש את ושתי ולא הוציא אותה להורג, אולם בפרק הבא מסופר לנו כי המלך, לאחר שחמתו שוככת, נזכר בושתי ומתגעגע אליה. העובדה שהוא אינו משיב אותה בשלב הזה מלמדת כי ושתי כנראה, כבר אינה בין החיים. בנוסף הדבר מלמד על אופיו ההפכפך של המלך, נתון שישחק תפקיד בהמשך העלילה).

דבר נוסף שאנו למדים מהסיטואציה הוא שהמלך אינו כל יכול ואינו נמצא מעל לחוק. הוא תלוי בהסכמת השרים כדי לבצע פעולה בסדר גודל הזה. גם לדבר הזה יש רקע בתרבות הפרסית העתיקה שהיא תרבות של כללים נוקשים, שאין לחרוג מהם ואף המלך כפוף להם. הלשון הפרסית היא היחידה מבין הלשונות השמיות שהשתמשה במונח דת גם במשמעות של חוק.

כאמור לאחר הדברים האלה, זעמו של המלך שוכך והוא מצר על אובדנה של ושתי. ("אז במכונית סגורה הרסתי לה את הצורה ועכשו אני מתגעגע...") ולפיכך אנשיו מורים כי ימצאו למלך נשים טובות מראה מרחבי הממלכה, אשר מתוכן יבחר המלך את המלכה החדשה (המלך מתגלה כחלש אופי שאינו מסוגל להחליט דבר ואנשיו מקבלים החלטות עבורו. עכשיו תתגרש, עכשו תתחתן..."). מקיימים מעין תחרות יופי בנוסח העולם העתיק. (כפי הנראה הפנייה היא הפעם אל נשים פשוטות עם ולא אל בנות האצולה, מתוך מחשבה שאלו יהיו כנועות יותר ומקרה ושתי לא יחזור על עצמו).

פקידי המלך ממהרים לקבץ נשים מרחבי ההממלכה ובין הנשים הללו נמצאת גם אסתר, יתומה יהודיה יפת תואר, אשר אומצה וגודלה ע"י דודה מרדכי, שעליו נאמר לנו כי הוא צאצא של משפחת שאול המלך "מרדכי בן יאיר בן-שמעי בן-קיש איש ימיני".

מדרש השמות: אסתר - גלגול של שם האלה אשתר, או עשתורת בגרסתה הכנענית. בהתאם לתרבות הפרסית שהיא תרבות של עכו"ם משמעות שמה של האלה הוא כוכב (סטאר). אישתר היא גם אלת הכלות. כלות בימי קדם היו אוחזות בענף של הדס ויתכן שזו הסיבה ששמה העברי של אסתר הוא הדסה. אסתר נועדה להיות כלתו של אחשוורוש, ויתכן שבמובן הזה השם שלה הוא אטימולוגי. מרדכי לקוח משמו של האל הבבלי מרדוך. במיתולוגיה הפרסית אישתר ומרדוך חברו יחד למלחמה באל הרשע תיהמת (שיתכן שנתגלגל בהמן) ויתכן שזו העילה לבחירה בשמות האלו. בכל מקרה מתן שמות על שם אלים בבליים, מלמד על כך שהיהודים היו צריכים להסתיר את דתם ואכן כאשר אסתר נלקחת לארמון מזהיר אותה מרדכי לא לגלות את דבר מוצאה היהודי.

אסתר נשלחת לארמון. שם היא נדרשת לעבור את המיונים לתפקיד המלכה. המגילה מפרטת לנו מה כללו המיונים: "ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל-המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש, כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חודשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים: ובזה הנערה באה אל המלך את כל-אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד-בית המלך: בערב היא באה ובבקר היא שבה אל-בית הנשים שני... לא-תבוא עוד אל-המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם", מהכתוב לעיל אנו למדים שתהליך המיון והבחירה של המלכה החדשה כלל בילוי לילה משותף עם המלך שלאחריו המלך החליט האם הוא מעוניין בהמשך הקשר עמה, היינו מבחן המין. מייד אחרי כן נאמר לנו "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש..." לא מסופר לנו מה קרה ביניהם, אבל בסוף הפרק נאמר כי אסתר נשאה חן בעיני המלך ונבחרה להיות מלכה תחת ושתי. כפי הנראה עברה את המבחן בהצלחה.


המן מנצל את המלך הנוח להשפעה

בינתיים בעלילה מתנהל סיפור מקביל. מרדכי, היושב מתוקף דאגתו לאסתר בשער המלך, עד למזימת קשר של שני סריסי המלך לרצוח אותו. הוא מדווח לאסתר, שמדווחת למלך. הדבר עובר בירור "ויבוקש הדבר וימצא...". השניים נתלים והסיפור מתועד בספרי המלך.

בפרק הבא אנו מתוודעים להמן בן-המדתא האגגי. השם אגגי מעיד שהוא מצאצאי אגג מלך עמלק. יש לנו כאן שוב עמלק חדש שרוצה לפגוע ביהודים. כמו כן ידוע לנו ששאול המלך חס על חיי אגג העמלקי ולא הרגו, ואילו על אסתר ועל מרדכי נאמר כי הם צאצאים של משפחת שאול. מכאן אנו יודעים שבמפגש בין האישים האלו יש כבר מטענים משפחתיים היסטוריים קודמים. המן הוא היועץ החשוב ביותר של המלך, אשר בהתאם למצוות המלך כל עבדי המלך חייבים להשתחוות לו. מרדכי, היושב בחצר המלך, ממאן להשתחוות לפניו. עבדי המלך מבררים עם מרדכי מדוע הוא מפר את מצוות המלך ואינו משתחווה. הוא יכול להגיד להם שהוא אינו עבד של המלך והציווי אינו חל עליו, אלא שאז תעלה השאלה מה הוא עושה אם כן בחצר המלך והקשר שלו לאסתר ייחשף. הוא בוחר שלא לענות להם. כאשר נודע הדבר להמן וכאשר נודע לו מוצאו היהודי של מרדכי, הוא מבין כי הבעיה גדולה יותר ממרדכי עצמו. קיומו של עם, אשר אינו מכיר באל אחר מלבד באלוהים וכופר גם באלוהותו של אחשוורוש ומכאן כופר גם בכך שהסמכויות שהוא האציל להמן, אלוהיות אף הן, אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם האמונה השלטת בפרס ועם השאיפה של המן לכבוד אלוהי-אבסולוטי.

על כן המן זומם מזימה של השמדת העם ולשם כך הוא משכנע את המלך, שלגביו אנחנו כבר יודעים שהוא נוח להשפעה. לצורך שכנועו של המלך המן מציג לו את הדברים באופן הבא: "ישנו עם אחד מפוזר ומפרד בין כל העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל-עם ואת דתי המלך אינם עשים..." –המילה "דת" כאן היא לא במובן הדתי, אלא כאמור במובן של חוק. ידוע לנו שהיהודים אינם מפרים את חוקי המלך. זו הצגת דברים מעוותת שנעשית ע"י פוליטיקאי משופשף, מהסוג שאנשים וגורלם הם רק כלי משחק ברדיפה שלו אחר כוח וכבוד. אחשוורוש שולט בממלכה גדולה המורכבת מפסיפס אתני רב, וחושש כל הזמן מחוסר יציבות פוליטית (רק לא מזמן נתגלה קשר לרצוח אותו). בנוסף המן מציג לו את העם כמפוזר בין כל העמים, מה שמגביר את החששות שלו. אם הם מפוזרים, יש להם השפעה גם על עמים אחרים. אחשורוש מאשר להמן לבצע את הג'נוסייד המבוקש. המן מוציא את הצו לחודש אדר ומוסיף הוראה שהמלך אחשוורוש לא נתן. הוא מתיר גם לבוז את כספם של היהודים , כנראה כדי לשלהב את יצרי ההמון.

מרדכי, שנמצא כל העת בחצר המלך, שומע את הדברים ומתאבל קשות. אסתר מבררת את הסיבה להתנהגותו של מרדכי והוא מספר לה את הדברים ומורה לה לנצל את העמדה בה היא נמצאת, ללכת אל המלך ולהתחנן על עמה. אסתר עונה לו כי איש אינו רשאי לבוא אל המלך מבלי להיקרא על ידו וכי הדבר אסור אפילו למלכה וכל מי שעושה כן דינו מוות, אלא אם כן יתמזל מזלו והמלך יתיר לו לגעת בשרביט הזהב שלו. אסתר מסיימת את דבריה באומרה: "...ואני לא נקראתי את המלך זה שלושים יום". בדברים אלה היא אומרת לו שאין היא בטוחה עוד מה מעמדה אצל המלך, שכן הוא מתעלם ממנה כבר 30 יום ולפיכך, לגמרי לא בטוח שהיא עדיין מוצאת חן בעיניו. תשובת מרדכי: "אל תדמי בנפשך להמלט בית-המלך מכל-היהודים: כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית-אביך תאבדו ומי יודע אם-לעת כזאת הגעת למלכות". הוא אומר לה, אל תחשבי שבגלל מעמדך את מוגנת.. "כי מי יודע אם-לעת כזאת הגעת למלכות" – פירוש כפול:

1. מי יודע אם בעת האמורה (במועד ביצוע הצו) עדיין תשאי חן בעיני המלך (זכרי את קודמתך, ושתי שחנה סר בעיני המלך).

2. מי יודע אם לא הגעת לגדולה לצורך הצל עמך בעת הזאת, ובכך שאינך מוכנה למלא תפקיד זה - את בוגדת בייעודך.

לאורך כל המגילה לא מוזכר שמו של אלוהים ולו פעם אחת. אין זאת אלא שמאחר והמגילה נכתבה בגלות בסביבה עוינת ליהודים, לא ניתן היה לנקוב בשם האל, אלא לרמוז עליו בלבד. האמירה כי יש יד מכוונת שהביאה לכך שאסתר תהיה במעמד בו היא יכולה לסייע לעמה, וכי אם לא תעשה כן אותה יד מכוונת תדאג להעניש אותה ולהציל את העם בדרך אחרת, היא רמז כזה.

בתשובה, אסתר מורה למרדכי לאמר ליהודים כי יצומו עליה 3 ימים ואז היא תלך למלך להתחנן לשינוי הגזרה. הצום נועד להיות תחינה דתית לה' שישמור על חיי אסתר, אך זו גם דרכה של אסתר לחוש מחדש את האיחוד עם בני עמה ואת שותפות הגורל עמו; משהו שקל לשכוח כאשר חיים בארמון בריחוק מהעם ואולי בא לידי ביטוי בסירובה הראשון לעזור להם. כעת היא תמיר את גורלה הבטוח והמוגן כאשת המלך, תסכן עצמה עבור עמה ותחלוק עמו את גורלו. המשפט מסתיים ב"כאשר אבדתי אבדתי" – בנוסח מה שיהיה יהיה. מיד אח"כ נאמר לנו "ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר- צותה עליו אסתר". עד עכשיו מרדכי הוא אשר ציווה ונתן את הפקודות וכעת הם מתחלפים. אסתר, אשר מודעת למעמדה החדש כמלכה שתפקידה לגאול את עמה, מתחילה לנהוג בהתאם. זכות הנובעת הן מהקורבן שהיא מרימה והן ממעמדה. היתומה הפאסיבית, הנלקחת בכוח לארמון ומקבלת הוראות מדודה, הופכת להיות מלכה חזקה.


מרדכי לא היה רק דודה של אסתר, אלא גם בעלה

בגמרא נאמר כי מרדכי לא רק היה דודה ומאמצה של אסתר,אלא אף נטל לו אותה לאישה, ורק כאשר נלקחה ע"י המלך, הציג עצמו כמי שהוא אפוטרופוס שלה (בדומה למקרה אברהם ושרה). יתכן שזו הסיבה שהוא מבקש ממנה לא לומר את מוצאה כדי שלא יפשפשו בזהות שלה ויגלו שהיא למעשה נשואה לו. ע"פ הפירוש הזה, אסתר מקווה שהמלך ימאס בה והיא תוכל לשוב לנישואיה הקודמים. היא מבינה שאם תבוא למלך מבלי שנקראה היא הופכת מפאסיבית לאקטיבית בנישואיה עם המלך, מה שיקשה עליה להשתחרר אח"כ מהנישואים האלה. היא מספרת למרדכי שהמלך לא קרא לה כבר 30 יום ובכך רומזת לו שקיימת תקווה שהוא אולי כבר אינו רוצה בה. תשובתו של מרדכי המתעלם מהרמז ושולח אותה לממש את מעמדה כאשת המלך, מבהירה לה שהוא כבר אינו ממתין לה יותר. היא משלימה עם המצב "וכאשר אבדתי, אבדתי" ומשנה את סגנון הפנייה שלה למרדכי. כעת היא לא מדברת אליו יותר כדבר אישה לבעלה, אלא כדבר מלכה עם נתין. אסתר מבינה שלא תשוב לגבר שהיא רוצה, אבל דברי מרדכי "כי מי יודע אם-לעת כזאת הגעת למלכות..." מבהירים לה שההסטוריה יעדה אותה לתפקיד מפתח של מנהיגה ומצילה בעבור בני עמה.

לאחר שלושת ימי הצום, אסתר מופיעה לפני המלך. המלך אינו מעניש אותה ואף נותן לה לגעת בראש שרביט הזהב שלו (סמל פאלי). הוא מבין שהיא הגיעה לבקש משהו ואומר לה "מה בקשתך אסתר, עד חצי המלכות". אסתר זוממת מזימה. היא מבקשת מהמלך לבוא אל המשתה שהיא עורכת ולהזמין אליו גם את המן ושם תגלה לו את בקשתה. המן שומע ומאושר - זה נחשב לכבוד גדול. (כאן סיפור העלילה נפסק לטובת סיפור ביניים שמתחיל בנדודי שנת המלך ומסתיים בכך שהמן מוביל את מרדכי בחוצות העיר על סוס – אולי כל זה מתרחש כדי לשבור את המן מנטלית לקראת המשך העלילה).

מיד לאחרי כן המן נלקח אל המשתה. במשתה המלך שואל שנית את אסתר מה שאלתה. היא נוקטת בגישה הישירה ומגלה לו לראשונה את מוצאה ואת הגזרה שהוטלה על בני עמה. אסתר מציגה את הדברים כאילו אף היא עצמה שרויה בסכנה, למרות שאין זה כך. בחוכמתה היא אינה ממהרת לגלות לאחשוורוש מיהו האיש, שכן היא יודעת מה מעמדו של המן אצל המלך ורק כאשר המלך נוקט במילים "מי הוא זה ואי-זה" היא מספרת לו. המלך יוצא בחמת זעם לביתן הגן. הוא אינו ממהר להגיב, שכן כפי הנראה הוא נתון בקונפליקט בין חיבתו לאסתר לבין חיבתו להמן. אנחנו גם יודעים שהוא אדם שמתקשה לקבל החלטות בכוחות עצמו. רוצה הגורל והמן המבועת משתטח על מיטתה של אסתר לבקש רחמים ונופל על מיטתה. בדיוק אז נכנס המלך ומבין את הסיטואציה כפי שהוא מבין "הגם לכבוש את-המלכה עמי בבית..." וברור שמכאן גורלו של המן כבר הוכרע. את המסמר האחרון בארונו של המן נועץ חרבונה, משרת המלך שמלשין לו שהמן, בין כל חטאיו, גם הכין עמוד תלייה למרדכי. המלך מורה שהמן עצמו ייתלה על אותו עמוד. (חרבונה מבין כי הרוחות בחצר המלך נושבות כעת לטובת מרדכי ואסתר ונגד המן, וכמו כל פוליטיקאי טוב הוא ממהר לקפוץ על העגלה).


עם שנאלץ לעסוק בפוליטיקה של חדר מיטות

לאחר תליית המן, אסתר מפצירה במלך להעביר את רוע הגזירה. המלך אומר לה שהוא אינו יכול, שכן בהתאם לחוק בפרס אין להשיב את גזרת המלך. המלך נתפס כאל וככזה אינו יכול לטעות (דנו כבר בחשיבות החוק בפרס הקדומה), אך הוא נותן לאסתר ולמרדכי את החותמת שלו ומתיר להם לחתום על צו נגדי. הם מוציאים צו המתיר ליהודים להתגונן, נותן להם את חסות המלך ומצווה על השלטונות לעזור להם. ביום האמור היהודים מתארגנים וטובחים באויביהם. רבים מתגיירים מהפחד "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי-נפל פחד-היהודים עליהם:" וכן עקב מעמדו הרם של מרדכי משתפים גם פקידי המימשל פעולה עם היהודים "...ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את-היהודים כי-נפל פחד מרדכי עליהם: כי גדול מרדכי בבית המלך..."

שמו של אלוהים אינו מוזכר במגילה, והתערבותו אינה נזכרת במפורש אפילו פעם אחת. הטעם לדבר היה אולי היעלמות נוכחותו הגלויה של האלוהים בתקופה שאחרי הגלות (יש המפרשים את שמה של אסתר כמרמז על הסתר פנים); אולי החשש מפני השלטון הגוי שלא ראה בעין יפה את האמונה המונותאיסטית, לא מאפשר לדבר על ההשגחה באופן מפורש ואולי, אין דעתו של אלהים נוחה מהאופן שבו מנוהלים הדברים במגילה - הרבה תככים והסתרת דברים וסיום המגילה בטבח. יחד עם זאת, שרשרת צירופי המקרים אינה יכולה להתייחס אל משהו אחר מאשר ההשגחה העליונה; גם הצומות והתעניות הם מעשים המעידים על הנוכחות האלהית.
יש הרבה מסרים במגילה. מי שזומם רע על אחר בסוף הוא זה שנפגע. הכוח של הרעייה על בעלה, אשה בונה, אשה הורסת. לראשונה אנו פוגשים את דמות היהודי החי בגלות, אשר יש לו יכולת להסתגל למשטר בו הוא חי, לעלות בו לגדולה ולהפוך את גורלו על פיו מנרדף לבעל מעמד (ולא לחינם נאמר לאברהם אבינו ו"הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על הים", שכן היהודים מעמדם יהיה, או כחול אשר על שפת הים, נרדפים ע"י אומות העולם שאף ינסו להשמיד אותם, או שהם יהיו ככוכבים, יגיעו למעמד גבוה ולתפקידים רמים ויראו את הדרך לגויים).
מעל לכל זה סיפור גורלו של עם שאין לו מדינה, שהוא תלוי על בלימה ונתון לחסדי השליט. עם כזה נאלץ לעסוק בשתדלנות כדי לשרוד. שתדלנות שלעיתים מגיעה עד לפוליטיקה של חדר מיטות.

תאריך:  15/03/2008   |   עודכן:  17/03/2008
תמר הר-פז
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כל התככים שמאחורי מגילת אסתר
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אבל יום האישה הבינלאומי אינו עוד חג שהומצא על-ידי רשתות השיווק. ב-8 במרץ 1857 החליטה קבוצת נשים שעבדה במפעלי הטקסטיל של ניו-יורק, להיאבק נגד שעות העבודה הארוכות, השכר הזעום ותנאי ההעסקה הקשים במפעלים, בהם הועסקו כמעט רק נשים, ופתחה בשביתה.
15/03/2008  |  יפעת סולל  |   מאמרים
חגיגה גדולה מתנהלת על גבם של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, ומפלגתו. כלי התקשורת מנסים לבצע באיש, שעל-פי הסקרים נחשב למועמד המוביל לראשות הממשלה, סיכול ממוקד. 'ידיעות אחרונות' הוא הגורם המוביל בניסיונות אלה, לא במעט נוכח אינטרסים כלכליים: נתניהו "סומן" כאיש האחראי לעידוד ידידו, המיליארדר שלדון אדלסון, להוציא לאור את העיתון ישראל היום, שכבר גורם לירידה בתפוצה ולפגיעה בעסקי ידיעות אחרונות.
15/03/2008  |  יואב יצחק  |   מאמרים
לאחרונה התכנסה ישיבת קבינט. ערוץ 7 ציטט מן העיתון הלונדוני Jewish Chronicle דברי שר בממשלת אולמרט שאמר כך: "רייס באה והורתה לנו להפסיק את הפעולה בעזה". ואשר להחלטות הקבינט להנחות את הצבא לחסל את איום הטילים, הללו הן "חסרות ערך ונתקבלו רק לתצרוכת הציבור", כלומר - להטעיית הציבור. ואכן, עובדה היא שמאז ביקורה של שרת החוץ האמריקנית כאן, אין עוד פעולות יזומות של צה"ל ברצועה.
15/03/2008  |  אליקים העצני  |   מאמרים
לא בכל יום מזדמנת לקורא הישראלי חוויה מיוחדת במינה: כתבת עיתון הארץ, עמירה הס, פרסמה מאמר ב-13.3.2008 תחת הכותרת 'גם ישראלים יצטרפו לשיירה' ובו היא מודה שמנהיגי הפלשתינים בגדה הם לא שונים מאנשי הנומנקלטורה הסובייטית.
15/03/2008  |  ד"ר צ'לו רוזנברג   |   מאמרים
באתר "חדשות מחלקה ראשונה"- Nfc - התפרסמה לא מכבר ידיעה שאריה דרעי חושב על ריצה לראשות העיר ירושלים. גם אם הידיעה היא בחזקת בלון ניסוי, יש בה לדעתי בשורה, והיא שאריה דרעי החליט לצאת מ"מנזר השתקנים" של הפוליטיקה. בין אם הוא שילם את כל המחיר על מעשיו ומחדליו ובין אם הוא שילם רק רובו, מבחינה ציבורית, הוא מילא אחר גזר הדין שגזר עליו בית המשפט בלא שתיפסל שובו לזירה הציבורית מדינית. אם שס חפצה חיים, שובו של אריה דרעי להנהיג אותה היא הדרך. גם הזירה הציבורית תצא נשכרת.
15/03/2008  |  צבי גיל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il