שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, גזר (יום ד', 14.12.11) עונש של שישה חודשי עבודות שירות בבית החולים "בית רבקה" על סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר,
שוקי ויטה. הוא הורשע במירמה והפרת אמונים בנוגע למערכת יחסיו עם עו"ד
יעקב וינרוט ולקוחותיו, אך זוכה מאשמת קבלת שוחד מווינרוט. באותו תיק זוכה וינרוט מכל אשמה. על ויטה הוטל גם קנס של 40,000 שקל. ביצוע העונש עוכב, שכן הן התביעה והן ההגנה שוקלות לערער על פסק הדין, והתביעה - גם על גזר הדין.
במרכז כתב האישום עמדה טענת המדינה, לפיה וינרוט נתן לוויטה שוחד ובתמורה העניק הלה הסדרי מס מפליגים בקולתם ללקוחותיו של וינרוט, ששילמו לו שכר טירחה של עשרות מיליוני שקלים.
נויטל קבע לפני חודש וחצי בפסק דינו, כי לחלק ניכר מגרסת התביעה נמצא בסיס, אך יש גם ראיות משמעותיות לכך שווינרוט לא נתן שוחד ואילו ויטה לא קיבל שוחד. התמונה הראייתית המלאה מצביעה על אפשרות סבירה חילופית שלא בוצעה עבירת שוחד ומעלה ספקות סבירים בנוגע לאשמתם של השניים בנושא השוחד, קבע.
ניגוד עניינים ברור
לגבי ויטה אמר נויטל בפסק הדין, כי הוא היה מצוי ב
ניגוד עניינים ברור ובכך הפר את ההוראות החלות עליו. בנושא זה עדויות התביעה היו סדורות וברורות, וגם ויטה עצמו השמיע דברים המוכיחים את אשמתו. לדברי נויטל, ויטה היה עד בלתי אמין וגרסאותיו בחלק מן העניינים היו בלתי סבירות. הוא ציין, כי גם עדותו של וינרוט הוכיחה את המובהקות של ניגוד העניינים בו היה ויטה ואת סטייתו החוזרת ונשנית מן השורה.
בתארו את הפרת האמונים אמר נויטל, כי ויטה קיבל שירות משפטי מווינרוט, ובמקביל ניהל בענייני לקוחותיו של וינרוט. הוא ידע שהם לקוחותיו של וינרוט ופעל בצורה אקטיבית מולו כמייצגם של אותם לקוחות. אין זה סביר ששיקול דעתו של ויטה כלפי לקוחותיו של וינרוט היה נקי משיקולים זרים, שכן הוא הרגיש שהוא "חייב לווינרוט", אמר נויטל. הוא תיאר באריכות את ניגוד העניינים בו היה מצוי ויטה, במיוחד בטפלו בענייניהם של
מיכאל צ'רנוי ו
ארקדי גאידמק, כולל טיפולו האישי בהסכמים עימם והסתרת האינטרסים שלו מן הממונים עליו.
התביעה ביקשה להטיל על ויטה מאסר בפועל, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בקנס ובמאסר על תנאי. הצדדים הסכימו מראש, כי לא ייקבע שהיה במעשיו של ויטה קלון, והוא התחייב שלא לחזור למגזר הציבורי. נויטל דחה את בקשתו של ויטה לבטל את ההרשעה, באומרו שאין סיבות מיוחדות לעשות זאת, במיוחד לנוכח חומרת העבירה ותפקידו הבכיר של ויטה. "בקשתו מלמדת שהוא לא הפנים את חומרת מעשיו", הוסיף נויטל.
לא כמו ג'קי מצא
בשיקולים לחומרה חזר נויטל על דבריו בפסק הדין, בתארו את מעשיו של ויטה "ניגוד עניינים ברור ועוצמתי". הוא ציין גם את בכירות תפקידו של ויטה (שהיה אז פקיד שומה גוש דן), דבר שהיה צריך להביא אותו להקפדה יתרה במילוי תפקידו. לדברי נויטל, אין לקבל את טענתו של ויטה לפיה מעשיו נועדו לגבות את המס, שכן המטרה אינה מצדיקה את האמצעים.
בשיקולים לקולא ציין נויטל, כי ויטה זוכה מאשמת השוחד, וכי לא ניתן לשלול את טענת ההגנה לפיהן ההסכמים עם צ'רנוי וגאידמק היטיבו עם המדינה. "יש לשקול לקולא את מלוא מה שיוחס לו בכתב האישום לבין העבירות בהן הורשע", אומר נויטל. עוד ציין, כי חלפו 8.5 שנים מאז בוצעו העבירות, תוך שהוא מעיר שהמשפט עצמו התנהל במהירות רבה ביחס להיקף התיק. נויטל הזכיר גם שוויטה היה מוכן להודות בהפרת אמונים ולהמשיך במשפטו בנושא השוחד.
עוד אומר נויטל, כי עניינו של
ג'קי מצא היה חמור יותר מעניינו של ויטה. מצא הורשע בשש עבירות והיה ראש רשות המיסים, ולכן נדון לשנת מאסר בפועל. לעומת זאת, ויטה היה פקיד שומה, הורשע בפחות עבירות ולא הורשע בסיוע לקבלת שוחד. גם הנסיבות המחמירות שהתקיימו בעניינו של מצא לא התקיימו בעניינו של ויטה.